עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

כנסיית האל הכול יכול נוצרה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול – ישוע האדון ששב – המשיח של אחרית הימים, וגם תחת שיפוטו וייסורו הצודקים. הכנסייה כוללת את כול אלו שמקבלים באמת ובתמים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, אשר דבר האל כובש ומושיע אותם. את הכנסייה ייסד אך ורק האל הכול יכול, באופן אישי. הוא מנהיג ורועה את הכנסייה באופן אישי - אף אדם לא ייסד את הכנסייה. זוהי עובדה שבה מכירים כל האנשים הנבחרים בכנסיית האל הכול יכול.
נושאים
האמת  (474)
אלוהים  (364)
ספרים  (302)
המשיח  (207)
הבורא  (122)
ישוע המשיח  (114)
מזמורים  (96)
גאולה  (87)
סרטונים  (66)
האלוהים  (56)
ישוע  (48)
האל  (45)
ריקודי הלל  (44)
אמת  (40)
שירי קודש  (40)
קול של אלוהים  (34)
הבשורה  (32)
אמונה באלוהים  (31)
אחרית הימים  (27)
ישועה  (26)
דבר אלוהים  (24)
משיח  (23)
דרך החיים  (22)
מקהלה  (22)
מנוחה  (20)
האל הכול יכול  (16)
דקלומי דבר האלוהים  (13)
כתבי הקודש  (12)
יעד  (9)
כנסיית האל הכול יכול - מזמורים  (8)
שירים חדשים  (8)
תפילה  (8)
התגלמות בבשר ודם  (7)
כנסייה  (7)
ציות  (7)
רוח הקודש  (7)
אהבה  (5)
דקלומי  (5)
הכרת אלוהים  (5)
סרטוני התנסות ברדיפה  (5)
שיפוט  (5)
אור  (4)
כנסיית האל הכול יכול  (4)
כנסיית האל הכול יכול - ספרים  (4)
מזמור  (4)
שירים חדשים של המלכות  (4)
אמונה  (3)
ברק ממזרח - ספרים  (3)
הישועה  (3)
המנון  (3)
חכמה  (3)
מוזיקה ישראלית  (3)
מזמורי הלל  (3)
Faith  (2)
אהבת אלוהים  (2)
אהבתו של אלוהים  (2)
ברק ממזרח  (2)
גורל  (2)
החיים  (2)
המלכות  (2)
הריבון על הכול  (2)
יהוה  (2)
רצון האל  (2)
שיר תודה לאלוהים  (2)
שמיים  (2)
אהבה לאלוהים  (1)
אפליקציית כנסיית האל הכול יכול  (1)
ברק ממזרח - הריבון על הכול  (1)
בשורה  (1)
גאולה.מזמורים  (1)
דקלום על במה  (1)
דרמה מוסיקלית  (1)
האל הכול יכולהמשיחישועאלוהים  (1)
הברק ממזרח  (1)
התגלמות בבשר וד  (1)
ותחייתו  (1)
ידע  (1)
ידקלומי דבר האלוהים  (1)
יש  (1)
כנסיית האל הכול יכול - סרטונים  (1)
להלל  (1)
להתפלל  (1)
לולא הושיעני אלוהים  (1)
לחיים  (1)
מוסיקה לחיים  (1)
מזמור דברי אלוהים  (1)
מים חיים  (1)
סרטוני  (1)
סרטים חדשים  (1)
עדות  (1)
שיר קודש  (1)
שירים על אלוהים  (1)
תודה אלוהים  (1)
תודה לאלוהים  (1)
תפארת לאל  (1)
תפילת  (1)
אפליקציית כנסיית האל ה


אפליקציית כנסיית האל ה


אפליקציית כנסיית האל


כנסיית האל הכול יכול
כנסיית האל הכול יכול
סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)(החלק השני)
20/11/2019 16:29
שבחו את אלוהים
שיפוט, דבר אלוהים, אמת


סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)(החלק השני)


אחרית הימים היא הזמן שבו כל הדברים ימוינו על פי סוגם באמצעות כיבוש. כיבוש הוא העבודה של אחרית הימים. במילים אחרות, שיפוטו של כל אדם על חטאיו הוא עבודת אחרית הימים. אחרת, איך ניתן למיין את בני האדם? עבודת המיון שנעשית בקרבכם היא תחילתה של העבודה הזו בתבל כולה. לאחר מכן, בני אדם מכל הלאומים בכל מקום יהיו גם הם כפופים לעבודת הכיבוש. פירוש הדבר הוא שכל אדם בבריאה ימוין על פי סוגו ויתייצב להישפט בפני כס המשפט. אין אדם או דבר שיכול לחמוק מהסבל של הייסורים והמשפט האלה, ואין אדם או דבר שיכול לעקוף את המיון הזה על פי סוג – כולם ימוינו לסוגים. הסיבה לכך היא שסופם של כל הדברים קרוב, ושכל השמיים והארץ באים לקצם. איך ייתכן שהאדם יחמוק מסוף קיומו? לפיכך, כמה זמן תוכלו עוד להמשיך את מעשיכם המרדניים? האם אתם לא רואים שאחרית ימיכם ממשמשת ובאה? איך ייתכן שנדמה שבני האדם שיראים את אלוהים וכמהים אליו לא רואים את יום הופעתו הצודקת של אלוהים? איך ייתכן שהם לא מקבלים את הגמול הסופי על טוב? האם אתם כאלה שעושים דברים טובים או כאלה שעושים דברים רעים? האם אתם כאלה שמקבלים את משפט הצדק ולאחר מכן נשמעים לאלוהים או מקוללים? האם חייתם באור בפני כס המשפט, או בחשכת השאול? אתם עצמכם הם אלה שיודעים הכי טוב אם סופכם יהיה כזה של גמול או של עונש, הלא כן? אתם אלה שיודעים הכי טוב ומבינים הכי לעומק שאלוהים צודק, הלא כן? על כן, מה טיב התנהלותכם ואיזה מין לב יש לכם באמת? בעודי כובש אתכם כיום, האם אתם באמת צריכים שאסביר לכם באופן חד-משמעי אם התנהגותכם רעה או טובה? על כמה ויתרתם למעני? עד כמה אתם עובדים אותי? אתם עצמכם יודעים הכי טוב מה גישתכם כלפיי – האין זה נכון? אתם אמורים לדעת יותר טוב מכל אחד אחר מה יהיה סופכם בסופו של דבר! אמן אני אומר לכם, אני רק בראתי את האנושות ובראתי אתכם, אך לא נתתי אתכם לשטן. אני גם לא גרמתי לכם בכוונה תחילה להתמרד נגדי או להתנגד אליי, ולהיענש על ידי כתוצאה מכך. האם לא זכיתם באסונות האלה משום שלבכם היה קשה מדי ומשום שהתנהגותכם הייתה בזויה מדי? אם כן, האין זה נכון שאתם יכולים לקבוע את סופכם שלכם? האין זה נכון שאתם יודעים בלבכם יותר טוב מכל אדם אחר מה יהיה סופכם? הסיבה לכך שאני כובש את בני האדם היא כדי לחשוף אותם, וגם כדי להבטיח את הישועה שלכם. אני לא עושה זאת כדי שתעשו מעשים רעים או כדי לגרום לכם בכוונה תחילה להיכנס לגיהינום ההשמדה. בבוא העת, כל הסבל האדיר שלכם, הבכי וחריקת השיניים שלכם – כל אלה ינבעו מהחטאים שלכם, הלא כן? לפיכך, היותכם טובים או רעים הוא המדד הטוב ביותר של טיבכם, הלא כן? האין זו ההוכחה הטובה ביותר מה יהיה סופכם?

ברגע זה, אני משתמש בעבודה על בני האדם האלה בסין כדי לגלות את כל טבעם המרדני ולחשוף את מלוא כיעורם. זה הרקע לאמירת כל הדברים שאני צריך לומר. לאחר מכן, אעשה את השלב הבא של עבודת כיבוש התבל כולה. בעזרת השיפוט שלי אתכם, אשפוט את רשעותו של כל אדם בתבל, מפני שאתם הנציגים של בני האדם המרדניים ביותר. מי שלא יכול לעמוד במשימה יהפוך לניגוד ולכלי שרת בלבד, ואילו מי שיכול ינוצל כראוי. מדוע אני אומר שמי שלא יכול לעמוד במשימה ישמש כניגוד בלבד? הסיבה לכך היא שדבריי ועבודתי הנוכחיים מכוונים כולם לרקע שלכם, ושהפכתם לנציגיהם ותמציתם של בני האדם המרדניים ביותר בעולם כולו. בהמשך, אקח למדינות זרות את המילים האלה שכובשות אתכם ואכבוש בעזרתן את בני האדם ששם, אך אתם לא תזכו בהן. האם זה לא יהפוך אתכם לניגוד? טבעה המושחת של האנושות כולה, מעשיו המרדניים של האדם, צלמיו ופניו המכוערים של האדם, מתועדים כולם היום במילים שמשמשות כדי לכבוש אתכם. לאחר מכן, אכבוש בעזרת המילים האלה את בני האדם מכל לאום וכל דת, מפני שאתם המופת והתקדים. אולם לא התכוונתי מלכתחילה לנטוש אתכם. אם לא תצליחו בעיסוקכם בחיפוש ולכן תתגלו כחשוכי מרפא, פשוט תהיו כלי שרת וניגוד, הלא כן? פעם אמרתי שחוכמתי יוצאת לפועל על סמך המזימות של השטן. מדוע אמרתי זאת? האין זו האמת מאחורי מה שאני אומר ועושה ברגע זה? אם לא תוכלו לקחת אחריות, ואם לא תהפכו למושלמים אלא תיענשו, הרי שתהפכו לניגוד, הלא כן? אולי סבלתם לא מעט בזמנכם, אך כעת אתם עדיין לא מבינים דבר. אתם לא מבינים שום דבר לגבי החיים. אף על פי שעברתם ייסורים ומשפט, לא השתניתם כלל, ובעומק לבכם, לא זכיתם בחיים. כשיגיע הזמן לבחון את עבודתכם, אתם תחוו ניסיון עז כאש וצרה גדולה אף יותר. האש הזו תשיב את כל הווייתכם לאפר. כמי שאין להם חיים, שאין להם קמצוץ של זהב טהור בתוכם, שעדיין תקועים עם הטבע המושחת הישן, ושעדיין אפילו לא יכולים לעשות עבודה טובה בהיותם ניגוד, איך ייתכן שלא תסולקו? מה הטעם בעבודת הכיבוש עבור כאלה שלא שווים אפילו גרוש ושאין להם חיים? בבוא הזמן הזה, ימי חייכם יהיו קשים אף יותר מאלה של נוח ושל סדום! התפילות שלכם לא יעזרו לכם אז. לאחר שעבודת הישועה תסתיים, איך ייתכן שתוכלו להתחיל להכות מחדש על חטא? לאחר שכל עבודת הישועה תיגמר, לא תהיה עוד עבודת ישועה. מה שיהיה הוא התחלת העבודה של הענשת הרוע. אתם מתנגדים, אתם מתמרדים, ואתם עושים דברים שאתם יודעים שהם רעים. אתם תהיו מושא לענישה חמורה, הלא כן? אני מסביר לכם את זה היום באופן חד-משמעי. אם תבחרו שלא להקשיב, כשאסון יפקוד אתכם בהמשך, יהיה זה מאוחר מדי אם רק אז תתחילו להתחרט ולהאמין, הלא כן? אני נותן לכם הזדמנות להכות על חטא היום, אך אתם לא מוכנים לעשות זאת. כמה זמן אתם רוצים לחכות? עד יום הייסורים? אני לא זוכר את עבירות העבר שלכם היום. אני סולח לכם שוב ושוב, לא מסתכל בצד השלילי שלכם אלא מתמקד בצד החיובי שלכם, משום שכל דבריי ועבודתי בהווה נועדו להושיע אתכם, ומשום שאין לי כוונות רעות כלפיכם. אולם אתם מסרבים להיווכח. אתם לא יכולים להבחין בין טוב ורע, ואתם לא יודעים להעריך אדיבות. בני אדם כאלה פשוט נחושים להמתין לעונש הזה ולגמול הצודק הזה, הלא כן?

כאשר משה היכה בסלע, והמים שיהוה העניק פרצו מתוכו, היה זה משום אמונתו. כאשר דוד ניגן מנגינה בשבחי – וליבו היה מלא שמחה – היה זה משום אמונתו. כאשר איוב איבד את המקנה שלו שהתפזר בהרים, כשהוא איבד רכוש משפחתי בעל ערך רב, וכשגופו כוסה בשחין, היה זה משום אמונתו. כאשר הוא שמע את קולי, קול יהוה, וראה את כבודי, כבוד יהוה, היה זה משום אמונתו. יכולתו של פטרוס ללכת בעקבות ישוע המשיח נבעה מאמונתו. מוכנותו להיצלב למעני ולתת עדות של כבוד גם היא נבעה האמונתו. כאשר יוחנן ראה את דמותו המכובדת של בר האנוש, הדבר נבע מאמונתו. כשהוא ראה את חזון אחרית הימים, הדבר נבע קל וחומר מאמונתו. כשבני האומה הגויה לכאורה יקבלו את התגלותי, ויגלו ושחזרתי כבשר ודם כדי לעשות את עבודתי בקרב בני האדם, יהיה זה גם כן משום אמונתם. כשדבריי החמורים מכים בבני אדם, וכך הם מתנחמים וזוכים לישועה, האין זה קורה משום אמונתם? כל בני האדם שדבריי החמורים מכים בהם אך גם מנחמים אותם, ואשר זוכים בישועה – הסיבה לכך שהם זוכים בישועה היא אמונתם, הלא כן? בני האדם קיבלו דברים רבים באמצעות האמונה. מה שהם מקבלים הוא לא תמיד ברכה – לחוש אושר מהסוג שדוד חש, או לזכות במים מיהו כמו שמשה זכה. לדוגמה, במקרה של איוב, הוא קיבל את ברכתו של יהוה וכן פורענות באמצעות האמונה. בין שתקבלו ברכה או תסבלו מפורענות, שניהם אירועים מבורכים. ללא האמונה, לא הייתם מסוגלים לקבל את העבודה הכובשת הזו, ואל אחת כמה וכמה לא הייתם יכולים לראות את מעשיו של יהוה מתגשמים לנגד עיניכם כיום. לא הייתם מסוגלים לראות זאת, ויותר מכך, לא הייתם מסוגלים לקבל זאת. הפורענות הזו, האסונות האלה וכל המשפטים – אם הם לא היו פוקדים אתכם, האם הייתם מסוגלים לראות את מעשיו של יהוה כיום? היום האמונה היא מה שמאפשר לכם להיכבש, והכיבוש הוא מה שמאפשר לכם להאמין בכל המעשים של יהוה. רק בזכות האמונה, אתם מקבלים ייסורים ומשפט כאלה. באמצעות הייסורים והמשפט האלה, אתם נכבשים והופכים למושלמים. ללא הייסורים והמשפט מהסוג שאתם מקבלים היום, אמונתכם תהיה לשווא, מכיוון שאתם לא מכירים את אלוהים. גם אם תאמינו בו בכל מאודכם, אמונתכם עדיין תהיה רק ביטוי ריק מתוכן שלא מבוסס על המציאות. רק לאחר שתקבלו עבודת כיבוש כזו, שתהפוך אתכם לצייתנים לחלוטין, אמונתכם תהיה אמיתית ומהימנה ולבכם יפנה אל אלוהים. אפילו תישפטו או תקוללו רבות בגלל המילה הזו, "אמונה", יש לכם אמונת אמת, ואתם מקבלים את הדבר האמיתי, הממשי והיקר ביותר. במשפט הזה, אתם רואים שצריך לאהוב את הבורא; בעבודת הכיבוש הזו, אתם רואים את זרועו של אלוהים; בכיבוש הזה, אתם מבינים לגמרי את החיים האנושיים; בכיבוש הזה, אתם זוכים בנתיב הנכון לחיים האנושיים ומבינים את המשמעות האמיתית של המילה "אדם"; רק בכיבוש הזה, אתם רואים את טבעו הצודק של האל הכול יכול ואת פניו היפהפיים ורבי הכבוד; בעבודת הכיבוש הזו, אתם לומדים על מקור האדם ומבינים את כל "ההיסטוריה בת האלמוות" של האנושות; בכיבוש הזה, אתם תופסים את אבות האנושות ואת המקור לשחיתותה של האנושות; בכיבוש הזה, אתם מקבלים שמחה ונחמה וכן ייסורים, משמעת ודברי נזיפה אינסופיים מהבורא לאנושות שהוא ברא; בעבודת הכיבוש הזו, אתם מקבלים ברכות וחווים את האסונות שעל האדם לחוות... כל זה נובע מ מעט האמונה שיש לכם, הלא כן? לאחר שזכיתם בדברים האלה, אמונתכם גדלה, הלא כן? זכיתם בכמות עצומה, הלא כן? לא זו בלבד ששמעתם את דבר האל וראיתם את חוכמתו של אלוהים, אלא שגם חוויתם באופן אישי כל שלב בעבודה. אולי תאמרו שלולא הייתה לכם אמונה, לא הייתם סובלים כאלה ייסורים או כזה משפט. אולם עליכם לדעת שללא אמונה, לא זו בלבד שלא הייתם יכולים לקבל ייסורים כאלה או דאגה כזו מהאל הכול יכול, אלא שהייתם גם מאבדים לנצח את ההזדמנות לראות את הבורא. לעולם לא הייתם מכירים את מקור האנושות, ולעולם לא הייתם מבינים את חשיבותם של חיי אדם. גם אם גופכם ימות ונשמתכם תצא, בכל זאת לא תבינו את כל מעשיו של הבורא. על אחת כמה וכמה לא תדעו שהבורא עשה עבודה כה גדולה על פני האדמה לאחר שהוא ברא את האנושות. כבנים לאנושות הזו שהוא יצר, האם אתם מוכנים ליפול כך אל תוך החושך ולסבול עונש נצחי, מבלי להבין? אם תפרידו את עצמכם מהייסורים והמשפט של היום, במה תפגשו? האם אתם חושבים שלאחר שתיפרדו מהמשפט הנוכחי, תוכלו לחמוק מהחיים הקשים האלה? האין זו אמת שאם תעזבו את "המקום הזה", הדבר שתפגשו בו יהיה עינוי כואב או פגיעות אכזריות שיגרום השטן? האם ייתכן שתפגשו בימים ולילות בלתי נסבלים? האם אתם חושבים שרק מפני שתחמקו מהמשפט הזה היום, תוכלו לחמוק לנצח מאותו עינוי עתידי? מה יהיה הדבר שייקרה בדרככם? האם ייתכן שזה יהיה גן העדן שאתם מקווים לו? האם אתם חושבים שתוכלו לחמוק מהייסורים הנצחיים המאוחרים יותר רק על ידי כך שתברחו מהמציאות, כפי שאתם עושים כעת? אחרי היום הזה, האם תוכלו אי-פעם למצוא שוב הזדמנות כזו וברכה כזו? האם תוכלו למצוא אותן כשאסון יפקוד אתכם? האם תוכלו למצוא אותן כשכל האנושות תזכה במנוחה? החיים המאושרים הנוכחיים שלכם והמשפחה הקטנה וההרמונית שלכם – האם הם יכולים לשמש תחליף ליעד הנצחי העתידי שלכם? אם תהיה לכם אמונה אמיתית, ואם תזכו בדברים רבים בזכות אמונתכם, הרי שכיצירים נבראים, אלה כל הדברים שראוי שתזכו בהם ואלה גם כל הדברים שהיו צריכים להיות לכם. כיבוש כזה הוא זה שמועיל יותר מכל לאמונתכם ולחייכם.

נכון להיום, אתם צריכים להבין מה אלוהים דורש מבני האדם הנכבשים, מה גישתו כלפי בני האדם שהוא הופך למושלמים, ובמה עליכם להיווכח תכף ומיד. חלק מהדברים דורשים מכם רק הבנה מעטה. חלק מהשיח על תעלומות לא דורש מכם כל ביאור. התעלומות האלה לא עוזרות מאוד לחיים, ודי להתבונן בהן. לדוגמה, תעלומות כגון אלה בנוגע לאדם וחווה דורשות את התייחסותכם. מה הייתה מהותם של אדם וחווה באותה עת, ואיזו עבודה אלוהים רוצה לעשות כיום – אלה דברים שאתם צריכים לדעת.[א] אתם צריכים להבין שכאשר אלוהים כובש את האדם והופך אותו למושלם, הוא רוצה להשיב את האדם למצבם של אדם וחווה. עליכם להבין היטב כמה מושלם צריך להיות אדם כדי לעמוד ברף של אלוהים, ועליכם לרצות לשאוף לכך בכל מאודכם. זה נוגע לנוהג שלכם וזה דבר שעליכם להבין. אתם פשוט צריכים להיווכח בהתאם למילים בנוגע לעניינים האלה. כשאתם קוראים ש"תולדות ההתפתחות האנושית מתחילות לפני עשרות אלפי שנים", אתם מסתקרנים, ולכן אתם מנסים לברר זאת עם האחים והאחיות. "אלוהים אומר שההתפתחות האנושית החלה לפני ששת אלפי שנים, נכון? מדוע מדברים על עשרות אלפי שנים?" מה הטעם לנסות לברר זאת? בין שאלוהים עצמו עובד מזה עשרות אלפי שנים או מאות מיליוני שנים, האם הוא צריך שתבררו זאת? זה לא דבר שאתם כיצירים נבראים צריכים לדעת לגביו. אתם יכולים רק להתבונן בדיבור כזה; אל תנסו להבין אותו כחזון. מה שאתם צריכים לדעת הוא במה עליכם להיווכח ומה עליכם להבין בבירור ברגע זה. הרהרו בכך והבינו זאת בבירור. רק אז תזכו להיכבש. לאחר קריאת הדברים לעיל, ייתכן שיהיו לכם תגובות רגילות: אלוהים בוער מרוב חרדה. הוא רוצה לכבוש אותנו ולזכות בכבוד ובעדות. כיצד עלינו לשתף איתו פעולה? מה עלינו לעשות כדי להיכבש על ידו לחלוטין ולהפוך לעדות שלו? מה עלינו לעשות כדי לאפשר לאלוהים לזכות בכבוד? מה עלינו לעשות כדי לאפשר לעצמנו לחיות תחת ריבונותו של אלוהים ולא בתחומו של השטן? זה מה שבני האדם צריכים לחשוב עליו. כל אחד מכם צריך להבין בבירור את חשיבות הכיבוש. זו אחריותכם. רק אחרי שתזכו להבין זאת בבירור, תוכלו להיווכח בדברים, תכירו את שלב העבודה הזה, ותהפכו לצייתנים לחלוטין. אחרת, לא תשיגו ציות אמיתי.

הערות שוליים:

א .בטקסט המקורי לא מופיעות המילים "אלה דברים שאתם צריכים לדעת."


מתוך:

כנסיית האל הכול יכול

ייתכן שתאהב גם...:

"רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח." קראו כדי ללמוד פרטים נוספים.
0 תגובות
סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)(החלק השני)
20/11/2019 16:28
שבחו את אלוהים
שיפוט, דבר אלוהים, אמת

סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)(החלק השני)


אחרית הימים היא הזמן שבו כל הדברים ימוינו על פי סוגם באמצעות כיבוש. כיבוש הוא העבודה של אחרית הימים. במילים אחרות, שיפוטו של כל אדם על חטאיו הוא עבודת אחרית הימים. אחרת, איך ניתן למיין את בני האדם? עבודת המיון שנעשית בקרבכם היא תחילתה של העבודה הזו בתבל כולה. לאחר מכן, בני אדם מכל הלאומים בכל מקום יהיו גם הם כפופים לעבודת הכיבוש. פירוש הדבר הוא שכל אדם בבריאה ימוין על פי סוגו ויתייצב להישפט בפני כס המשפט. אין אדם או דבר שיכול לחמוק מהסבל של הייסורים והמשפט האלה, ואין אדם או דבר שיכול לעקוף את המיון הזה על פי סוג – כולם ימוינו לסוגים. הסיבה לכך היא שסופם של כל הדברים קרוב, ושכל השמיים והארץ באים לקצם. איך ייתכן שהאדם יחמוק מסוף קיומו? לפיכך, כמה זמן תוכלו עוד להמשיך את מעשיכם המרדניים? האם אתם לא רואים שאחרית ימיכם ממשמשת ובאה? איך ייתכן שנדמה שבני האדם שיראים את אלוהים וכמהים אליו לא רואים את יום הופעתו הצודקת של אלוהים? איך ייתכן שהם לא מקבלים את הגמול הסופי על טוב? האם אתם כאלה שעושים דברים טובים או כאלה שעושים דברים רעים? האם אתם כאלה שמקבלים את משפט הצדק ולאחר מכן נשמעים לאלוהים או מקוללים? האם חייתם באור בפני כס המשפט, או בחשכת השאול? אתם עצמכם הם אלה שיודעים הכי טוב אם סופכם יהיה כזה של גמול או של עונש, הלא כן? אתם אלה שיודעים הכי טוב ומבינים הכי לעומק שאלוהים צודק, הלא כן? על כן, מה טיב התנהלותכם ואיזה מין לב יש לכם באמת? בעודי כובש אתכם כיום, האם אתם באמת צריכים שאסביר לכם באופן חד-משמעי אם התנהגותכם רעה או טובה? על כמה ויתרתם למעני? עד כמה אתם עובדים אותי? אתם עצמכם יודעים הכי טוב מה גישתכם כלפיי – האין זה נכון? אתם אמורים לדעת יותר טוב מכל אחד אחר מה יהיה סופכם בסופו של דבר! אמן אני אומר לכם, אני רק בראתי את האנושות ובראתי אתכם, אך לא נתתי אתכם לשטן. אני גם לא גרמתי לכם בכוונה תחילה להתמרד נגדי או להתנגד אליי, ולהיענש על ידי כתוצאה מכך. האם לא זכיתם באסונות האלה משום שלבכם היה קשה מדי ומשום שהתנהגותכם הייתה בזויה מדי? אם כן, האין זה נכון שאתם יכולים לקבוע את סופכם שלכם? האין זה נכון שאתם יודעים בלבכם יותר טוב מכל אדם אחר מה יהיה סופכם? הסיבה לכך שאני כובש את בני האדם היא כדי לחשוף אותם, וגם כדי להבטיח את הישועה שלכם. אני לא עושה זאת כדי שתעשו מעשים רעים או כדי לגרום לכם בכוונה תחילה להיכנס לגיהינום ההשמדה. בבוא העת, כל הסבל האדיר שלכם, הבכי וחריקת השיניים שלכם – כל אלה ינבעו מהחטאים שלכם, הלא כן? לפיכך, היותכם טובים או רעים הוא המדד הטוב ביותר של טיבכם, הלא כן? האין זו ההוכחה הטובה ביותר מה יהיה סופכם?

ברגע זה, אני משתמש בעבודה על בני האדם האלה בסין כדי לגלות את כל טבעם המרדני ולחשוף את מלוא כיעורם. זה הרקע לאמירת כל הדברים שאני צריך לומר. לאחר מכן, אעשה את השלב הבא של עבודת כיבוש התבל כולה. בעזרת השיפוט שלי אתכם, אשפוט את רשעותו של כל אדם בתבל, מפני שאתם הנציגים של בני האדם המרדניים ביותר. מי שלא יכול לעמוד במשימה יהפוך לניגוד ולכלי שרת בלבד, ואילו מי שיכול ינוצל כראוי. מדוע אני אומר שמי שלא יכול לעמוד במשימה ישמש כניגוד בלבד? הסיבה לכך היא שדבריי ועבודתי הנוכחיים מכוונים כולם לרקע שלכם, ושהפכתם לנציגיהם ותמציתם של בני האדם המרדניים ביותר בעולם כולו. בהמשך, אקח למדינות זרות את המילים האלה שכובשות אתכם ואכבוש בעזרתן את בני האדם ששם, אך אתם לא תזכו בהן. האם זה לא יהפוך אתכם לניגוד? טבעה המושחת של האנושות כולה, מעשיו המרדניים של האדם, צלמיו ופניו המכוערים של האדם, מתועדים כולם היום במילים שמשמשות כדי לכבוש אתכם. לאחר מכן, אכבוש בעזרת המילים האלה את בני האדם מכל לאום וכל דת, מפני שאתם המופת והתקדים. אולם לא התכוונתי מלכתחילה לנטוש אתכם. אם לא תצליחו בעיסוקכם בחיפוש ולכן תתגלו כחשוכי מרפא, פשוט תהיו כלי שרת וניגוד, הלא כן? פעם אמרתי שחוכמתי יוצאת לפועל על סמך המזימות של השטן. מדוע אמרתי זאת? האין זו האמת מאחורי מה שאני אומר ועושה ברגע זה? אם לא תוכלו לקחת אחריות, ואם לא תהפכו למושלמים אלא תיענשו, הרי שתהפכו לניגוד, הלא כן? אולי סבלתם לא מעט בזמנכם, אך כעת אתם עדיין לא מבינים דבר. אתם לא מבינים שום דבר לגבי החיים. אף על פי שעברתם ייסורים ומשפט, לא השתניתם כלל, ובעומק לבכם, לא זכיתם בחיים. כשיגיע הזמן לבחון את עבודתכם, אתם תחוו ניסיון עז כאש וצרה גדולה אף יותר. האש הזו תשיב את כל הווייתכם לאפר. כמי שאין להם חיים, שאין להם קמצוץ של זהב טהור בתוכם, שעדיין תקועים עם הטבע המושחת הישן, ושעדיין אפילו לא יכולים לעשות עבודה טובה בהיותם ניגוד, איך ייתכן שלא תסולקו? מה הטעם בעבודת הכיבוש עבור כאלה שלא שווים אפילו גרוש ושאין להם חיים? בבוא הזמן הזה, ימי חייכם יהיו קשים אף יותר מאלה של נוח ושל סדום! התפילות שלכם לא יעזרו לכם אז. לאחר שעבודת הישועה תסתיים, איך ייתכן שתוכלו להתחיל להכות מחדש על חטא? לאחר שכל עבודת הישועה תיגמר, לא תהיה עוד עבודת ישועה. מה שיהיה הוא התחלת העבודה של הענשת הרוע. אתם מתנגדים, אתם מתמרדים, ואתם עושים דברים שאתם יודעים שהם רעים. אתם תהיו מושא לענישה חמורה, הלא כן? אני מסביר לכם את זה היום באופן חד-משמעי. אם תבחרו שלא להקשיב, כשאסון יפקוד אתכם בהמשך, יהיה זה מאוחר מדי אם רק אז תתחילו להתחרט ולהאמין, הלא כן? אני נותן לכם הזדמנות להכות על חטא היום, אך אתם לא מוכנים לעשות זאת. כמה זמן אתם רוצים לחכות? עד יום הייסורים? אני לא זוכר את עבירות העבר שלכם היום. אני סולח לכם שוב ושוב, לא מסתכל בצד השלילי שלכם אלא מתמקד בצד החיובי שלכם, משום שכל דבריי ועבודתי בהווה נועדו להושיע אתכם, ומשום שאין לי כוונות רעות כלפיכם. אולם אתם מסרבים להיווכח. אתם לא יכולים להבחין בין טוב ורע, ואתם לא יודעים להעריך אדיבות. בני אדם כאלה פשוט נחושים להמתין לעונש הזה ולגמול הצודק הזה, הלא כן?

כאשר משה היכה בסלע, והמים שיהוה העניק פרצו מתוכו, היה זה משום אמונתו. כאשר דוד ניגן מנגינה בשבחי – וליבו היה מלא שמחה – היה זה משום אמונתו. כאשר איוב איבד את המקנה שלו שהתפזר בהרים, כשהוא איבד רכוש משפחתי בעל ערך רב, וכשגופו כוסה בשחין, היה זה משום אמונתו. כאשר הוא שמע את קולי, קול יהוה, וראה את כבודי, כבוד יהוה, היה זה משום אמונתו. יכולתו של פטרוס ללכת בעקבות ישוע המשיח נבעה מאמונתו. מוכנותו להיצלב למעני ולתת עדות של כבוד גם היא נבעה האמונתו. כאשר יוחנן ראה את דמותו המכובדת של בר האנוש, הדבר נבע מאמונתו. כשהוא ראה את חזון אחרית הימים, הדבר נבע קל וחומר מאמונתו. כשבני האומה הגויה לכאורה יקבלו את התגלותי, ויגלו ושחזרתי כבשר ודם כדי לעשות את עבודתי בקרב בני האדם, יהיה זה גם כן משום אמונתם. כשדבריי החמורים מכים בבני אדם, וכך הם מתנחמים וזוכים לישועה, האין זה קורה משום אמונתם? כל בני האדם שדבריי החמורים מכים בהם אך גם מנחמים אותם, ואשר זוכים בישועה – הסיבה לכך שהם זוכים בישועה היא אמונתם, הלא כן? בני האדם קיבלו דברים רבים באמצעות האמונה. מה שהם מקבלים הוא לא תמיד ברכה – לחוש אושר מהסוג שדוד חש, או לזכות במים מיהו כמו שמשה זכה. לדוגמה, במקרה של איוב, הוא קיבל את ברכתו של יהוה וכן פורענות באמצעות האמונה. בין שתקבלו ברכה או תסבלו מפורענות, שניהם אירועים מבורכים. ללא האמונה, לא הייתם מסוגלים לקבל את העבודה הכובשת הזו, ואל אחת כמה וכמה לא הייתם יכולים לראות את מעשיו של יהוה מתגשמים לנגד עיניכם כיום. לא הייתם מסוגלים לראות זאת, ויותר מכך, לא הייתם מסוגלים לקבל זאת. הפורענות הזו, האסונות האלה וכל המשפטים – אם הם לא היו פוקדים אתכם, האם הייתם מסוגלים לראות את מעשיו של יהוה כיום? היום האמונה היא מה שמאפשר לכם להיכבש, והכיבוש הוא מה שמאפשר לכם להאמין בכל המעשים של יהוה. רק בזכות האמונה, אתם מקבלים ייסורים ומשפט כאלה. באמצעות הייסורים והמשפט האלה, אתם נכבשים והופכים למושלמים. ללא הייסורים והמשפט מהסוג שאתם מקבלים היום, אמונתכם תהיה לשווא, מכיוון שאתם לא מכירים את אלוהים. גם אם תאמינו בו בכל מאודכם, אמונתכם עדיין תהיה רק ביטוי ריק מתוכן שלא מבוסס על המציאות. רק לאחר שתקבלו עבודת כיבוש כזו, שתהפוך אתכם לצייתנים לחלוטין, אמונתכם תהיה אמיתית ומהימנה ולבכם יפנה אל אלוהים. אפילו תישפטו או תקוללו רבות בגלל המילה הזו, "אמונה", יש לכם אמונת אמת, ואתם מקבלים את הדבר האמיתי, הממשי והיקר ביותר. במשפט הזה, אתם רואים שצריך לאהוב את הבורא; בעבודת הכיבוש הזו, אתם רואים את זרועו של אלוהים; בכיבוש הזה, אתם מבינים לגמרי את החיים האנושיים; בכיבוש הזה, אתם זוכים בנתיב הנכון לחיים האנושיים ומבינים את המשמעות האמיתית של המילה "אדם"; רק בכיבוש הזה, אתם רואים את טבעו הצודק של האל הכול יכול ואת פניו היפהפיים ורבי הכבוד; בעבודת הכיבוש הזו, אתם לומדים על מקור האדם ומבינים את כל "ההיסטוריה בת האלמוות" של האנושות; בכיבוש הזה, אתם תופסים את אבות האנושות ואת המקור לשחיתותה של האנושות; בכיבוש הזה, אתם מקבלים שמחה ונחמה וכן ייסורים, משמעת ודברי נזיפה אינסופיים מהבורא לאנושות שהוא ברא; בעבודת הכיבוש הזו, אתם מקבלים ברכות וחווים את האסונות שעל האדם לחוות... כל זה נובע מ מעט האמונה שיש לכם, הלא כן? לאחר שזכיתם בדברים האלה, אמונתכם גדלה, הלא כן? זכיתם בכמות עצומה, הלא כן? לא זו בלבד ששמעתם את דבר האל וראיתם את חוכמתו של אלוהים, אלא שגם חוויתם באופן אישי כל שלב בעבודה. אולי תאמרו שלולא הייתה לכם אמונה, לא הייתם סובלים כאלה ייסורים או כזה משפט. אולם עליכם לדעת שללא אמונה, לא זו בלבד שלא הייתם יכולים לקבל ייסורים כאלה או דאגה כזו מהאל הכול יכול, אלא שהייתם גם מאבדים לנצח את ההזדמנות לראות את הבורא. לעולם לא הייתם מכירים את מקור האנושות, ולעולם לא הייתם מבינים את חשיבותם של חיי אדם. גם אם גופכם ימות ונשמתכם תצא, בכל זאת לא תבינו את כל מעשיו של הבורא. על אחת כמה וכמה לא תדעו שהבורא עשה עבודה כה גדולה על פני האדמה לאחר שהוא ברא את האנושות. כבנים לאנושות הזו שהוא יצר, האם אתם מוכנים ליפול כך אל תוך החושך ולסבול עונש נצחי, מבלי להבין? אם תפרידו את עצמכם מהייסורים והמשפט של היום, במה תפגשו? האם אתם חושבים שלאחר שתיפרדו מהמשפט הנוכחי, תוכלו לחמוק מהחיים הקשים האלה? האין זו אמת שאם תעזבו את "המקום הזה", הדבר שתפגשו בו יהיה עינוי כואב או פגיעות אכזריות שיגרום השטן? האם ייתכן שתפגשו בימים ולילות בלתי נסבלים? האם אתם חושבים שרק מפני שתחמקו מהמשפט הזה היום, תוכלו לחמוק לנצח מאותו עינוי עתידי? מה יהיה הדבר שייקרה בדרככם? האם ייתכן שזה יהיה גן העדן שאתם מקווים לו? האם אתם חושבים שתוכלו לחמוק מהייסורים הנצחיים המאוחרים יותר רק על ידי כך שתברחו מהמציאות, כפי שאתם עושים כעת? אחרי היום הזה, האם תוכלו אי-פעם למצוא שוב הזדמנות כזו וברכה כזו? האם תוכלו למצוא אותן כשאסון יפקוד אתכם? האם תוכלו למצוא אותן כשכל האנושות תזכה במנוחה? החיים המאושרים הנוכחיים שלכם והמשפחה הקטנה וההרמונית שלכם – האם הם יכולים לשמש תחליף ליעד הנצחי העתידי שלכם? אם תהיה לכם אמונה אמיתית, ואם תזכו בדברים רבים בזכות אמונתכם, הרי שכיצירים נבראים, אלה כל הדברים שראוי שתזכו בהם ואלה גם כל הדברים שהיו צריכים להיות לכם. כיבוש כזה הוא זה שמועיל יותר מכל לאמונתכם ולחייכם.

נכון להיום, אתם צריכים להבין מה אלוהים דורש מבני האדם הנכבשים, מה גישתו כלפי בני האדם שהוא הופך למושלמים, ובמה עליכם להיווכח תכף ומיד. חלק מהדברים דורשים מכם רק הבנה מעטה. חלק מהשיח על תעלומות לא דורש מכם כל ביאור. התעלומות האלה לא עוזרות מאוד לחיים, ודי להתבונן בהן. לדוגמה, תעלומות כגון אלה בנוגע לאדם וחווה דורשות את התייחסותכם. מה הייתה מהותם של אדם וחווה באותה עת, ואיזו עבודה אלוהים רוצה לעשות כיום – אלה דברים שאתם צריכים לדעת.[א] אתם צריכים להבין שכאשר אלוהים כובש את האדם והופך אותו למושלם, הוא רוצה להשיב את האדם למצבם של אדם וחווה. עליכם להבין היטב כמה מושלם צריך להיות אדם כדי לעמוד ברף של אלוהים, ועליכם לרצות לשאוף לכך בכל מאודכם. זה נוגע לנוהג שלכם וזה דבר שעליכם להבין. אתם פשוט צריכים להיווכח בהתאם למילים בנוגע לעניינים האלה. כשאתם קוראים ש"תולדות ההתפתחות האנושית מתחילות לפני עשרות אלפי שנים", אתם מסתקרנים, ולכן אתם מנסים לברר זאת עם האחים והאחיות. "אלוהים אומר שההתפתחות האנושית החלה לפני ששת אלפי שנים, נכון? מדוע מדברים על עשרות אלפי שנים?" מה הטעם לנסות לברר זאת? בין שאלוהים עצמו עובד מזה עשרות אלפי שנים או מאות מיליוני שנים, האם הוא צריך שתבררו זאת? זה לא דבר שאתם כיצירים נבראים צריכים לדעת לגביו. אתם יכולים רק להתבונן בדיבור כזה; אל תנסו להבין אותו כחזון. מה שאתם צריכים לדעת הוא במה עליכם להיווכח ומה עליכם להבין בבירור ברגע זה. הרהרו בכך והבינו זאת בבירור. רק אז תזכו להיכבש. לאחר קריאת הדברים לעיל, ייתכן שיהיו לכם תגובות רגילות: אלוהים בוער מרוב חרדה. הוא רוצה לכבוש אותנו ולזכות בכבוד ובעדות. כיצד עלינו לשתף איתו פעולה? מה עלינו לעשות כדי להיכבש על ידו לחלוטין ולהפוך לעדות שלו? מה עלינו לעשות כדי לאפשר לאלוהים לזכות בכבוד? מה עלינו לעשות כדי לאפשר לעצמנו לחיות תחת ריבונותו של אלוהים ולא בתחומו של השטן? זה מה שבני האדם צריכים לחשוב עליו. כל אחד מכם צריך להבין בבירור את חשיבות הכיבוש. זו אחריותכם. רק אחרי שתזכו להבין זאת בבירור, תוכלו להיווכח בדברים, תכירו את שלב העבודה הזה, ותהפכו לצייתנים לחלוטין. אחרת, לא תשיגו ציות אמיתי.

הערות שוליים:

א .בטקסט המקורי לא מופיעות המילים "אלה דברים שאתם צריכים לדעת."


מתוך:

כנסיית האל הכול יכול

ייתכן שתאהב גם...:

"רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח." קראו כדי ללמוד פרטים נוספים.
0 תגובות
סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)(החלק הראשון)
19/11/2019 16:10
שבחו את אלוהים
דבר אלוהים, רוח הקודש, ציות

סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)(החלק הראשון)

האנושות, שהשטן השחית אותה עמוקות, לא יודעת שיש אלוהים והיא חדלה לעבוד את אלוהים. בראשית, כשאדם וחווה נבראו, כבודו של יהוה ועדותו של יהוה היו נוכחים בכל דבר. אולם לאחר שהאדם הושחת, הוא איבד את הכבוד והעדות מפני שכולם התמרדו נגד אלוהים וחדלו כליל לירוא אותו. עבודת הכיבוש של היום נועדה להחזיר את כל העדות והכבוד ולגרום לכל בני האדם לעבוד את אלוהים, כך שתהיה עדות בקרב הברואים. זה מה שצריך לעשות בשלב העבודה הזה. כיצד בדיוק האנושות תיכבש? הדבר ייעשה על ידי שימוש בעבודת המילים הזו כדי לשכנע את האדם לחלוטין; על ידי שימוש בגילוי, משפט, ייסורים וקללה ללא רחמים כדי להכניע אותו עד היסוד; ועל ידי גילוי מרדנותו של האדם ושיפוט התנגדותו, כדי שהוא יוכל להכיר את הרשע והזוהמה של האנושות, שישמשו כדי להדגיש את טבעו הצודק של אלוהים. השימוש במילים האלה יהיה הדבר העיקרי שיכבוש את האדם וישכנע אותו לחלוטין. מילים הן האמצעי לכיבושה הסופי של האנושות, וכל מי שמקבל כיבוש צריך לקבל את ההכאה והשיפוט של המילים. תהליך הדיבור הנוכחי הוא תהליך הכיבוש. כיצד בני האדם צריכים לשתף פעולה בדיוק? על ידי אכילה ושתייה יעילה של המילים האלה ועל ידי הבנתן. בני אדם לא יכולים להיכבש בעצמם. מתוך האכילה והשתייה של המילים האלה, עליכם להכיר את השחיתות והזוהמה שלכם ואת מרדנותכם ורשעותכם, ועליכם ליפול בפני אלוהים. אם תוכלו להבין את רצונו של אלוהים ואז להנהיג אותו, ויתרה מכך, אם יהיה לכם חזון, ואם תוכלו להישמע לחלוטין למילים האלה ולא לבחור שום דבר באופן עצמאי, הרי שכבר נכבשתם. והמילים האלה הן אלה שכבשו אתכם. מדוע האנושות איבדה את העדות? מפני שאף אחד לא מאמין באלוהים ושלאף אחד אין מקום לאלוהים בלבו. כיבוש האנושות פירושו לגרום לבני האדם לשקם את האמונה הזו. בני אדם נוטים תמיד לנהות אחר העולם, יש בלבם תקוות רבות מדי, הם רוצים דברים רבים מדי לעתידם, ויש להם יותר מדי דרישות מוגזמות. הם חושבים תמיד על בשרם ודמם ועורכים תוכניות למענו, והם לעולם לא מעוניינים לחפש את דרך האמונה באלוהים. השטן לכד את לבם, הם איבדו את יראתם לאלוהים, והם מקדישים את לבם לשטן. אולם אלוהים הוא זה שברא את האדם. כך האדם איבד את העדות, כלומר איבד את כבודו של אלוהים. המטרה של כיבוש האנושות היא לתפוס מחדש את הכבוד הטמון ביראתו של האדם לאלוהים. אפשר לתאר זאת כך: יש בני אדם רבים שלא עוסקים בחיפוש חיים. אפילו אם יש כמה בני אדם כאלה, אפשר למנות אותם על שתי ידיים. בני האדם מודאגים מאוד בנוגע לעתידם ולא מקדישים כל מחשבה לחיים. יש בני אדם שגם מתמרדים נגד אלוהים, גם מתנגדים לאלוהים, גם מותחים עליו ביקורת מאחורי גבו וגם לא מנהיגים את האמת. אני מתעלם מבני האדם האלה בינתיים ונמנע בינתיים מהתמודדות עם הסוג הזה של בני מרד. בעתיד, תחיו בחשיכה בבכי ובחריקת שיניים. אתם לא מרגישים את ערכו היקר של האור כשאתם חיים בו, אך תהיו מודעים לערכו היקר ברגע שתחיו בחשכת הליל. אז תצטערו. אתם מרגישים בסדר כעת, אך יבוא יום ותצטערו. בבוא היום הזה, כשהחשיכה תרד והאור יעלם לעולם, החרטות שלכם יגיעו מאוחר מדי. העובדה שאתם עדיין לא מבינים את העבודה הנוכחית היא הסיבה לכך שאתם לא מצליחים להוקיר את הזמן שלכם כעת. ברגע שהעבודה של כלל התבל תתחיל, כלומר כאשר כל מה שאני אומר היום יתגשם, בני אדם רבים יחזיקו את ראשיהם בידיהם ויבכו בכי מר. האין זו ירידה אל החשיכה בבכי ובחריקת שיניים? כל בני האדם שבאמת יעסקו בחיפוש חיים ואשר אלוהים ישלים אותם יהיו ראויים לשימוש, ואילו כל בני המרד שלא כשירים לשימוש ירדו אל החשיכה, לא יקבלו שום עבודה מרוח הקודש וימשיכו לא להיות מסוגלים להבין דבר. לפיכך, הם יקבלו עונש, ויללו ויתייפחו. אם אתם מצוידים היטב בשלב העבודה הזה, ואם חייכם התבגרו, אתם כשירים לשימוש. אם אתם לא מצוידים כראוי, אפילו אם תנוצלו בשלב הבא, לא תהיו כשירים. בשלב הזה, אפילו אם תרצו להצטייד, ההזדמנות תחלוף. אלוהים יעזוב. לאן תפנו אז כדי למצוא הזדמנות כמו זו שניצבת לפניכם כעת, ולאן תפנו כדי לקבל תרגול שאלוהים מספק באופן אישי? בשלב הזה, לא יהיה זה אלוהים המדבר או המשמיע באופן אישי את קולו. אתם תהיו מסוגלים רק לקרוא את מה שנאמר כיום. כיצד תהיו מסוגלים להבין זאת בקלות? כיצד יכולים להשתוות חיים מאוחרים כאלה לחיים של היום? בשלב הזה, הבכי ושחיקת השיניים שלכם יהיו חוויית סבל של מוות בעודכם בחיים? אתם מקבלים ברכה כעת, אך אתם לא יודעים איך ליהנות ממנה. אתם חיים בהתברכות, אך אתם לא מבינים זאת. זה מוכיח שנגזר עליכם לסבול! כעת, יש כאלה שמתנגדים, יש כאלה שמתמרדים, ויש כאלה שעושים דברים כאלה ואחרים. אני פשוט מתעלם מכם. אל תחשבו שאני לא מודע לפעילויות האלה שלכם. האם אתם מבינים את מהותכם? מדוע לכם להמשיך לפעול נגדי? אתם מאמינים באלוהים כדי לעסוק בחיפוש אחר חיים וברכות למען חייכם שלכם, הלא כן? אתם מאמינים למען חייכם שלכם, הלא כן? ברגע זה, אני רק עושה עבודת כיבוש באמצעות דבריי. ברגע שהעבודה הכובשת הזו תיחתם, סופכם יהיה מובן מאליו. האם אתם צריכים שאבהיר עוד יותר את כוונתי?

עבודת הכיבוש הנוכחית היא עבודה שנועדה להבהיר מה יהיה סופו של האדם. מדוע אני אומר שהייסורים והמשפט של היום הם המשפט בפני כס המלכות הלבן הגדול של אחרית הימים? האם אתם לא מבינים זאת? מדוע עבודת הכיבוש היא השלב האחרון? הדבר נועד בדיוק לבטא את סופם של כל הסוגים השונים של בני האדם, הלא כן? הדבר נועד לאפשר לכל אדם להראות את אופיו האמיתי ואז לעבור מיון לפי סוגו במהלך עבודת הכיבוש של הייסורים והמשפט, הלא כן? במקום לומר שזה כיבוש האנושות, אולי מוטב לומר שהדבר מראה מה יהיה סופם של כל הסוגים השונים של בני האדם. כלומר זה שיפוט של חטאיהם שאחריו ניתן לראות את סוגי בני האדם השונים, וכך להחליט אם הם רשעים או צדיקים. לאחר עבודת הכיבוש, באה העבודה של פיצוי הטוב וענישת הרע: בני אדם שנשמעים לאלוהים לחלוטין, כלומר אלה שנכבשו עד היסוד, יועברו לשלב הבא של הפצת העבודה לתבל כולה. אלה שלא נכבשו יועברו לחשכה ויפקוד אותם אסון. כך בני האדם ימוינו על פי סוגם – הרשעים יקובצו עם הרוע ולעולם לא יראו עוד את אור היום, והצדיקים יקובצו עם הטוב על מנת לקבל אור ולחיות לנצח באור הסוף קרב לכל הדברים, סופו של האדם הוצג בבירור לנגד עיניו, וכל הדברים ימוינו על פי סוגם. אם כן, כיצד בני האדם יכולים להימלט מהסבל של המיון הזה? סופם של כל הסוגים השונים של בני האדם נחשף כשקרב הסוף של כל הדברים, במהלך העבודה של כיבוש התבל כולה (כולל כל עבודת הכיבוש החל מהעבודה הנוכחית). החשיפה הזו של סוף האנושות כולה נעשית בפני כס המשפט, במהלך הייסורים ובמהלך עבודת הכיבוש של אחרית הימים. מיון בני האדם על פי סוגם אין פירושו השבת בני האדם למעמדות המקוריים שלהם. זאת מפני שכאשר האדם נברא עם בריאת העולם, היה רק סוג אחד של בן אנוש, כלומר זכר ונקבה. לא היו סוגים רבים ושונים. רק אחרי כמה אלפי שנות השחתה, צצו מעמדות שונים של בני אנוש – חלקם הופיעו בתחומם של שדים מטונפים, חלקם הופיעו בתחומם של שדים רעים, וחלקם, שעוסקים בדרך החיים, הופיעו תחת ריבונותו של האל הכול יכול. רק כך מתהווים מעמדות באופן הדרגתי בקרב בני האדם, ורק כך בני האדם נפרדים למעמדות שונים בתוך משפחת בני האדם הרחבה. כל בני האדם מתפתחים כך שיש להם "אבות" שונים. לא כל בני האדם נמצאים לחלוטין תחת ריבונותו של האל הכול יכול, מפני שבני האדם יותר מדי מרדניים. משפט הצדק חושף את הזהות האמיתית של בני האדם מכל סוג, וכך לא נותר שום דבר נסתר. כל אחד מגלה את פרצופו האמיתי באור. בשלב הזה, האדם כבר לא כפי שהוא היה במקור, ודמותם המקורית של אבותיו כבר נמוגה זה מכבר, מפני שהשטן לכד לפני זמן רב צאצאים אינספור של אדם וחווה, ומאז הם לא ראו שוב את השמש שבשמיים, ומפני שבני האדם התמלאו כולם ברעלים שונים של השטן. לפיכך, יש לבני האדם היעדים המתאימים שלהם. יתרה מזאת, הם ממוינים על פי סוגם על סמך הרעלים השונים שלהם, כלומר הם ממוינים לפי המידה שבה הם נכבשים כיום. סופו של האדם הוא לא דבר שנקבע מראש מאז בריאת העולם. הסיבה לכך היא שבראשית היה סוג אחד בלבד, שנקרא באופן קולקטיבי "האנושות", ושבתחילה, השטן עדיין לא השחית את האדם, וכל בני האדם חיו באורו של אלוהים, מבלי שהחושך יפקוד אותם. אולם לאחר שהשטן השחית את האדם, כל הסוגים והמינים של בני האדם נפוצו על פני כל האדמה – כל הסוגים והמינים של בני האדם שבאו מהמשפחה ששמה הקולקטיבי הוא "אנושות", שהורכבה מזכר ונקבה. אבותיהם הנחו את כל אלה לסטות מדרכם של אבותיהם הראשונים – האנושות שהורכבה מזכר ונקבה (כלומר אדם וחווה המקוריים, אבותיהם הראשונים). בימים ההם, בני האדם היחידים שיהוה הנחה אותם לחיות על פני האדמה היו בני ישראל. הסוגים השונים של בני האדם שיצאו מתוך כלל ישראל (כלומר מהשבט המקורי), איבדו לאחר מכן את הנהגתו של יהוה. לאחר מכן, העמים הקדומים אלה, שהיו בורים לחלוטין בענייני העולם האנושי, הלכו יחד עם אבותיהם לחיות בשטחים שהם תבעו לעצמם, עד עצם היום הזה. לפיכך, הם עדיין לא יודעים שהם סטו מדרכו של יהוה ושכל מיני שדים מטונפים ורוחות רעות משחיתים אותם עד עצם היום הזה. למי שהושחת והורעל באופן העמוק ביותר עד כה, כלומר למי שלא ניתן להציל אותו בסופו של דבר, לא תהיה ברירה אלא ללכת עם אבותיו, השדים המטונפים שהשחיתו אותו. מי שניתן להצילו בסופו של דבר ילך אל היעד הראוי לאנושות, כלומר אל הסוף ששמור לבני האדם שזכו בישועה ושנכבשו. יינקט כל צעד כדי להושיע את כל מי שניתן להושיע, אך הברירה היחידה של אותם בני אדם חסרי רגישות וחשוכי מרפא תהיה ללכת בעקבות אבותיהם אל בור התהום של הייסורים. אל תחשבו שסופכם נקבע מראש בראשית ונחשף רק כעת. אם אתם חושבים כך, האם שכחתם שבמהלך בריאתה הראשונית של האנושות, לא נברא סוג שטני נפרד? האם שכחתם שנבראה רק אנושות אחת, המורכבת מאדם וחווה (כלומר נבראו רק זכר ונקבה)? אילו הייתם צאצאים של השטן בראשית, פירוש הדבר היה שכאשר יהוה ברא את האדם הוא כלל בתוכו קבוצה שטנית, הלא כן? האם ייתכן שהוא עשה דבר כזה? הוא ברא את האדם למען עדותו; הוא ברא את האדם למען כבודו. מדוע לו לברוא במתכוון סוג של צאצאי שטן שיתנגדו לו בכוונה תחילה? האם ייתכן שיהוה עשה זאת? אם כן, מי יכול היה לומר שהוא אל צודק? כשאני אומר כעת שחלקכם ילך עם השטן בסופו של דבר, אין פירוש הדבר שהייתם עם השטן מהראשית, אלא ששקעתם לשפל כה עמוק עד שגם אם אלוהים ניסה להושיע אתכם, בכל זאת לא הצלחתם לזכות בישועה הזו. אין ברירה אלא לסווג אתכם עם השטן. הסיבה היחידה לכך היא שאתם לא ניתנים להצלה, ולא שאלוהים נוהג בכם ברשעות. כלומר אלוהים לא קבע בכוונה תחילה את גורלכם כהתגלמות השטן, ואחר כך סיווג אתכם עם השטן ורצה במתכוון שתסבלו. זה לא הסוד מאחורי עבודת הכיבוש. אם זה מה שאתם חושבים, הבנתכם מאוד חד-צדדית! השלב האחרון של הכיבוש נועד להושיע את בני האדם וכן לגלות את סופם של בני האדם. הוא נועד לחשוף את הניוון של בני האדם באמצעות משפט, וכך לגרום להם להכות על חטא, לקום על רגליהם ולעסוק בחיפוש החיים והנתיב הנכון לחיי אדם. השלב הזה נועד לעורר את לבם של קהי החושים והאטומים, ולהראות את מרדנותם הפנימית באמצעות משפט. אולם אם בני האדם בכל זאת לא יהיו מסוגלים להכות על חטא, בכל זאת לא יהיו מסוגלים לעסוק בחיפוש אחר הנתיב הנכון לחיי אדם ולא יהיו מסוגלים להשליך מעליהם את השחיתויות האלה, הם יהפכו לבני אדם שלא ניתן להציל שהשטן יבלע אותם. זו החשיבות של הכיבוש – להושיע בני אדם וכן להראות את סופם. סוף טוב, סוף רע – כולם מתגלים באמצעות עבודת הכיבוש. התשובה לשאלה אם בני האדם יזכו בישועה או יקוללו מתגלה כולה במהלך עבודת הכיבוש.


מתוך:

כנסיית האל הכול יכול

ייתכן שתאהב גם...:

"רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח." קראו כדי ללמוד פרטים נוספים.
0 תגובות
שיר קודש 'אלוהים הביא תהילתו למזרח'
18/11/2019 18:29
שבחו את אלוהים
המשיח, התגלמות בבשר ודם, תפארת לאל

שיר קודש 'אלוהים הביא תהילתו למזרח'

אלוהים נתן תהילתו לישראל ואז לקח אותה מהם,

הביא אותם ואת כל בני האדם למזרח.

אלוהים הוביל את כולם אל האור

כדי שיוכלו להתאחד שוב ולהתחבר אל האור,

ולא עוד יצטרכו לחפש, לחפש את האור.

אלוהים יאפשר לכל מי שמחפש לשוב ולראות את האור,

ואת התהילה שהייתה לו בישראל,

לראות שהוא ירד אל בני האדם על ענן לבן,

לראות את העננים הלבנים ואת אשכולות הפרי,

ולראות את יהוה אלוהי ישראל,

לראות את אדון היהודים, את המשיח הנכסף,

ואת הופעתו המלאה אותה רדפו המלכים במרוצת העידנים.


אלוהים יעשה את עבודתה של התבל, ומעשים אדירים,

יגלה תהילתו ומעשיו לאדם באחרית הימים.

אלוהים יראה את ארשת פני התהילה במלואה

למי שהמתינו לו שנים כה ארוכות,

למי שהשתוקק לבואו על גבי ענן לבן,

לישראל שחיכו ששוב יבוא,

ולכל בני האדם שרודפים את האל.

שכולם ידעו שלפני זמן רב הוא לקח את תהילתו,

הוא הביא אותה למזרח.

היא כבר לא ביהודה, כי אחרית הימים כבר כאן!


מתוך 'הדבר מופיע בבשר'


האזנה למזמורים:

שירת הלל לביאת המשיח – האל הכול יכול.

0 תגובות
ברק ממזרח | דבר אלוהים | נוהג (5)
17/11/2019 20:39
שבחו את אלוהים
דבר אלוהים, רוח הקודש, התגלמות בבשר ודם

במהלך עידן החסד, ישוע אמר כמה דברים וביצע שלב אחד של עבודה. היה להם הקשר, והם היו ראויים למצבם של בני האדם באותה עת. ישוע דיבר ועבד בהתאם להקשר של אותה עת. הוא גם נשא כמה נבואות. הוא התנבא שרוח האל האמיתית תבוא במהלך אחרית הימים, ושבמהלכם, רוח האל האמיתית תבצע שלב של עבודה. כלומר, מחוץ לעבודתו שלו עצמו עמד לעשות במהלך העידן ההוא, שום דבר אחר לא היה ברור לו. במילים אחרות, היו גבולות לעבודה שהביא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. לפיכך, הוא עשה רק את העבודה של העידן ההוא, והוא לא עשה אף עבודה אחרת שלא הייתה קשורה אליו. באותה עת, הוא לא עבד לפי תחושות או חזיונות, אלא בהתאם לזמן ההוא ולהקשר. איש לא הוביל אותו או כיוון אותו. כלל עבודתו של אלוהים הייתה מהותו, שהייתה העבודה שהייתה צריכה להתבצע בידי רוח האל בהתגלמותה כבשר ודם – זו הייתה כלל העבודה שהובילה ההתגלמות. ייתכן שהחסד והשלווה של עידן החסד גרמו לחוויותיכם להכיל דברים רבים שנוגעים לרגשות או לרגישות אנושית. ישוע עבד רק על פי מה שהוא עצמו ראה ושמע. במילים אחרות, רוח האל עבדה באופן ישיר. לא היה צורך בשליחים שיופיעו בפני ישוע ויעניקו לו חלומות, או שאור גדול יאיר עליו ויאפשר לו לראות. הוא עבד בחופשיות ובאופן בלתי פורמלי, וזה היה משום שעבודתו לא התבססה על רגשות. במילים אחרות, כשהוא עבד, הוא לא גישש וניחש, אלא עשה דברים בקלות, ועבד ודיבר לפי ההשקפות שלו עצמו ומה שהוא ראה במו עיניו, וסיפק זאת מיד לכל אחד מתלמידיו שהיו חסידיו. זה ההבדל בין עבודתו של אלוהים ועבודתם של בני האדם: כשבני האדם עובדים, הם מחפשים ומגששים סביב, ותמיד מחקים את התשתית שהניחו אחרים ומהרהרים לפיה כדי להשיג היווכחות עמוקה יותר. עבודתו של אלוהים היא אספקת מה שאלוהים הינו. הוא עושה את העבודה שהוא עצמו צריך לעשות, ולא מקיים את הכנסייה באמצעות ידע שנבע מעבודתו של אף אדם. במקום זאת, הוא עושה את העבודה הנוכחית לפי מצבם של בני האדם. לפיכך, עבודה כזו משוחררת פי אלפי מונים מעבודתם של בני האדם. בעיני בני האדם, אפילו נדמה שאלוהים לא מציית לחובתו שלו ושהוא עובד כאוות נפשו. אולם כל העבודה שהוא עושה היא עבודה חדשה, ועליכם לדעת שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לעולם לא מבוססת על רגשותיו.

לאחר שהתלמידים של ישוע שהיו חסידיו באותה עת חוו חוויות במידה מסוימת, הם הרגישו שבא יומו של אלוהים, ושהם יפגשו באדוניהם תכף ומיד. זו הייתה ההרגשה שהם חשו, ועבורם, ההרגשה הזו הייתה חשובה יותר מכל. אך למעשה, ההרגשות בקרב בני האדם אינן אמינות. בקרבם, התלמידים חשו שהם אולי הגיעו כמעט לסוף מסעם, או שאלוהים גזר מראש את כל מה שהם עשו וסבלו. ופאולוס אמר שהוא סיים את המרוץ, שהוא נלחם את המלחמה הטובה, וששמורה לו עטרת הצדק. אלה היו ההרגשות שהוא חש, והוא כתב אותן באיגרות ושלח אותן לכנסיות. המעשים האלה נבעו מהעול שהוא נשא למען הכנסיות, ולכן, רוח הקודש לא התייחסה כלל לעבודה הזו. באותה עת, כשהוא אמר, "שמורה לי עטרת הצדק," הוא לא הרגיש שום אשמה בקרבו – הוא לא חש חוסר נוחות ולא הוכיחו אותו, ולכן הוא האמין שההרגשה הזו היא רגילה מאוד וראויה למדי. הוא האמין שהיא נבעה מרוח הקודש. אך בהסתכלות של היום, אפשר לראות שהיא לא נבעה מרוח הקודש. לא הייתה זו אלא אשליה של בן אדם. היו אשליות רבות בתוך בני האדם. באותה עת, אלוהים לא התייחס אליהן או הביע את דעתו. רוב עבודתה של רוח הקודש לא מתבצעת באמצעות הרגשותיהם של בני האדם – רוח הקודש לא עובדת בהרגשות של בני האדם. זאת למעט התקופה הקשה והחשוכה לפני שאלוהים התגלם כבשר ודם, או התקופה שבה לא היו תלמידים או עובדים. במהלך השלב הזה, עבודתה של רוח הקודש הקנתה לבני האדם כמה הרגשות מיוחדות. לדוגמה: כשבני האדם נעדרו את הכוונתם של דברי האל, וכשהם התפללו שתהיה להם הרגשת אושר בל תתואר, הייתה בלבם תחושה של הנאה, והם חשו שלווה ורוגע. כשהייתה להם הכוונתם של הדברים, רוחותיהם של בני האדם התבהרו, ומעשיהם זכו לנאורות של הדברים. באופן טבעי, היו להם גם הרגשות של שלווה ורוגע. כשבני האדם נקלעו לסכנה, או כשאלוהים מנע מהם לעשות דברים מסוימים, הם הרגישו דאגה ומבוכה בלבם, אך גרונם לא נחנק והם יכלו לנשום. כשבני האדם הרגישו את התחושה הזו, הסיבה לכך הייתה יכולה להיות שהסיבה הייתה מפוחדת או עוינת מדי, מה שגרם להם להרגשה של אימה, ולכן הם היו חרדים עד מאוד. אך רוח הקודש היא לא זו שגרמה להם לביישנות הזו. בזמנים האלה, מחצית מההרגשה הזו נבעה מהתגובות הדרוכות של בני האדם, ולא כולה נבעה מרוח הקודש. בני האדם תמיד חיים ברגשות שלהם עצמם, והם חיים כך מזה שנים כה רבות. כשיש שלווה בלבם, הם פועלים (במחשבה שנכונותם היא הרגשה של שלווה), וכשאין שלווה בלבם, הם לא פועלים (במחשבה שחוסר הרצון או הסלידה שלהם הם אי-נוחות). אם הדברים מתקדמים על מי מנוחות, הם חושבים שאלוהים רוצה בדברים האלה. (למעשה, זה היה דבר מה שהיה אמור להתקדם על מי מנוחות, משום חוקי הטבע הרגילים.) כשהדברים לא מתקדמים על מי מנוחות, הם חושבים שאלוהים לא רוצה בדברים האלה, והם ממהרים לחזור בהם. אולם רוב הזמן, כשבני האדם נתקלים בהתרחשויות כאלה, הדברים קורים משום חוקי הטבע הרגילים. אם הייתם משקיעים בכך יותר מאמץ, הייתם מתמודדים עם העניין כראוי, והוא היה מקדם יותר ויותר על מי מנוחות. לדוגמה, חשבו על כך שאתם קונים כרוב. המחיר בשוק הוא שני ג'יאו[א] עבור ג'ין[ב] אחד, אך לדעתכם המחיר צריך להיות ג'יאו אחד עבור ג'ין אחד. למעשה, זה רק מה שאתם חושבים בלבכם, וכשאתם מנסים לקנות את הכרוב לפי המחיר הזה, אתם אף פעם לא מצליחים, ואתם סבורים שאלוהים לא רוצה שתקנו כרוב.

חייהם של בני האדם מכילים יותר מדי הרגשות. בפרט, מהרגע שבני אדם מתחילים להאמין באלוהים, ההרגשות שלהם מתרבות מיום ליום, והן גורמות להן לבלבול ותהייה כל הזמן. הם לא יודעים איפה להתחיל, והם לא בטוחים לגבי דברים רבים – אך ברוב הנסיבות, כשהם פועלים או מדברים לפי ההרגשות שלהם, כל עוד הם לא מפרים את העקרונות הגדולים, רוח הקודש לא מגיבה. הדבר דומה לאופן שבו עטרת הצדק הרגישה לפאולוס: במשך שנים רבות, איש לא סבר שהרגשותיו היו שגויות, וגם פאולוס עצמו מעולם לא סבר שהרגשותיו לא נכונות. ממה נובעות הרגשותיהם של בני האדם? כמובן, אלה התגובות של המוח שלהם. הרגשות שונות מופקות לפי סביבות שונות ועניינים שונים. הרבה מהזמן, בני האדם מסיקים מסקנות לפי לוגיקה אנושית וקובעים מערכת של נוסחאות, וכתוצאה מכך נוצרות רבות מההרגשות האנושיות. מבלי להבין זאת, בני האדם נכנסים להסקת המסקנות הלוגית שלהם עצמם, ובכך, ההרגשות האלה הופכות למה שבני האדם מסתמכים עליו בחייהם. הן הופכות למשענת רגשית בחייהם (כמו עטרתו של פאולוס או "הפגישה באלוהים באוויר" של וויטנס לי). לאלוהים אין כמעט אף דרך לגשר על ההרגשות האלה של האדם, ועליו לאפשר להם להתפתח בזכות עצמם. כיום, אני מדבר אליכם בפשטות, ואם תמשיכו לפעול לפי ההרגשות שלכם, תמשיכו לחיות בערפל, הלא כן? אתם לא מקבלים את הדברים שנקבעו למענכם בבירור, ואתם תמיד נסמכים על ההרגשות האישיות שלהם. בכך, אתם כמו עיוור הממשש פיל, הלא כן?[ג] ומה תשיגו בסופו של דבר?

כיום, כל העבודה שעושה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם היא אמיתית. זה לא דבר שאתם יכולים למשש, או דבר שאתם יכולים לדמיין, וזה על אחת כמה וכמה לא דבר שאתם יכולים להסיק – זה רק דבר שאתם תהיו מסוגלים להבין כשהעובדות יתרחשו לכם. לפעמים, אפילו כשזה קורה, אתם עדיין לא מסוגלים לראות בבירור, ורק לאחר שאלוהים בא ועושה דברים בעצמו ומבהיר מאוד את העובדות האמיתיות של מה שמתרחש, בני האדם יכולים להבין. באותה עת, היו הרבה אשליות בקרב תלמידיו של ישוע. הם האמינו שיומו של אלוהים עמד לבוא, ושהם ימותו בקרוב למען ישוע ויהיו מסוגלים לפגוש באדון ישוע – אך העת הזו עדיין לא באה. פטרוס היה מאוד רגיש להרגשה הזו. הוא המתין שבע שנים תמימות, ותמיד הרגיש שהעת באה – אך היא עדיין לא באה. הם הרגישו שחייהם התבגרו, שההרגשות שלהן התרבו, ושההרגשות האלה הפכו לרגישות – אך הם חוו כשלים רבים ולא היו מסוגלים להצליח. הם עצמם לא ידעו מה מתרחש. האם ייתכן שהדברים שבאמת נובעים מרוח הקודש לא יתגשמו? אי-אפשר לסמוך על ההרגשות של בני האדם. משום שיש לבני האדם מוח, מחשבות, ודעות משל עצמם, על סמך ההקשר והמצב באותו רגע, הם יוצרים את האסוציאציות המנטליות הפורות שלהם. בפרט, כשמשהו קורה לבני אדם שמתאפיינים ברציונליות מנטלית בריאה, הם מתרגשים מדי, והם לא יכולים שלא ליצור אסוציאציות מנטיות פורות. כך המצב במיוחד בקרב "מומחים" בעלי ידע ותיאוריות נשגבים, שהאסוציאציות המנטליות מתרבות אף יותר לאחר שנים רבות של טיפול על פני האדמה. מבלי שהם מבינים זאת, הם משתלטים על מחשבותיהם והן הופכות להרגשות רבות עוצמה – וכך המומחים באים על רצונם. כשבני האדם רוצים לעשות דבר מה, צצים הרגשות ודמיונות, ובני האדם חושבים שהם נכונים לאחר מכן, כשבני האדם רואים שהם לא התגשמו, הם לא מצליחים להבין מה השתבש. ייתכן שהם סבורים שאלוהים שינה את תוכניתו.

גם מבין בני האדם בעידן החוק, היו רבים שהרגישו הרגשות מסוימות, אך ההרגשות שלהם היו שגויות פחות מאלה של בני האדם כיום. זאת מפני שבעבר, בני האדם היו מסוגלים לחזות בהופעתו של יהוה, יכלו לראות שליחים, וחלמו חלומות. בני האדם כיום לא מסוגלים לראות חזיונות או שליחים, ולכן הרגשותיהם שגויות יותר. בלתי נמנע שבני האדם ירגישו הרגשות. גם בני האדם בתקופת התנ"ך הרגישו הרגשות, וסברו שהן נכונות למדי, אך לעתים קרובות, השליחים הופיעו ביניהם, והדבר הפחית את השגיאות בהרגשותיהם. כשבני האדם של ימינו מרגישים שמשהו הוא נכון במיוחד ומנהיגים אותו, רוח הקודש לא מוכיחה אותם. בקרבם, אין להם הרגשות כלל, והם שלווים. לאחר שהם מסיימים, הם מגלים שהם טעו רק לאחר שהם עוברים טקסים דתיים או קוראים את דברי האל. מבחינה אחת, שליחים לא מתגלים לבני האדם, החלומות נדירים, ובני האדם לא רואים כלל חזיונות ברקיע. מבחינה שנייה, רוח הקודש לא מגבירה את התוכחה והטלת המשמעת שלה בקרב בני האדם. עבודתה של רוח הקודש כמעט שלא קיימת בבני האדם. לפיכך, אם בני האדם לא יאכלו וישתו את דברי האל,[ד] לא יבינו את נתיב הנוהג, ולא יחפשו באמת דברים, הם לא ישיגו דבר. עקרונות עבודתה של רוח הקודש הם כדלקמן: היא לא מתייחסת למה שלא נוגע לעבודתה. אם דבר מה לא נתון לסמכותה, היא לעולם לא מתערבת, והיא מאפשרת לבני האדם לעשות צרות כאוות נפשם. אתם יכולים לפעול כפי שאת רוצים, אך יבוא יום שלא תדעו מה לעשות. אלוהים עובד בנחישות רק כבשר ודם, והוא לעולם לא מתערב או מחטט בעבודתם של בני האדם ובעולמם הקטן. במקום זאת, אלוהים שומר מרחק מעולמכם ועושה את העבודה שעליו לעשות. כיום, אלוהים לא מוכיח אתכם אם אתם מבזבזים לחינם חמישה מאו, ולא גומל לכם אם אתם חוסכים חמישה מאו. אלה עניינים אנושיים, ואין להם כל קשר לעבודה של רוח הקודש – מעשיכם מהבחינה הזו לא כלולים בהיקף עבודתי.

בזמנו, פטרוס אמר דברים רבים ועשה עבודה רבה. האם ייתכן ששום דבר מכך לא נבע ממחשבות אנושיות? לא ייתכן שכלל עבודתו נבעה מרוח הקודש. פטרוס היה בסך הכל ברוא אל. הוא היה חסיד אל. הוא היה פטרוס, ולא ישוע, ומהותו הייתה שונה ממהותו של ישוע. על אף שרוח הקודש שלחה את פטרוס, לא כל מעשיו ודבריו[ה] נבעו מרוח הקודש, משום שאחרי הכל, הוא היה אדם. פטרוס אמר דברים רבים וכתב שפע של אגרות לכנסיות, שמאוגדות בכתבי הקודש. רוח הקודש לא הביעה אף דעה, מכיוון שהזמן שבו הוא כתב את האגרות היה הזמן שבו רוח הקודש השתמשה בו. הוא ראה חזיונות, כתב אותם והעביר אותם לאחים והאחיות שמאמינים באלוהים. ישוע לא הביע דעות ולא הגיב. מדוע רוח הקודש פעלה כך? מדוע רוח הקודש לא עצרה מבעדו? מפני שישנם טומאות שנובעות ממחשבותיהם הרגילות של בני האדם, והן בלתי נמנעות. בנוסף, מעשיו לא נבעו מהפרעה, והם לא הפריעו למצבם הרגיל של בני האדם. כשיש מעט עבודה אנושית כזו, קל יותר לבני האדם לקבל אותה. דעות מעורבות הן דבר רגיל, בהנחה שהטומאות האלה לא מפריעות לשום דבר. במילים אחרות, בני אדם עם מחשבות רגילות מסוגלים כולם לחשיבה כזו. כשבני האדם חיים כבשר ודם, יש להם מחשבות משלהם, אך אין דרך לסלק את המחשבות האנושיות האלה. אם יש לכם מוח, חייבות להיות לכם מחשבות. עם זאת, לאחר שבני האדם יחוו את עבודתו של אלוהים במשך זמן מה, יהיו פחות מחשבות במוחם. לאחר שבני האדם יחוו דברים רבים יותר, הם יהיו מסוגלים לראות דברים בירור, ולכן הם יפריעו פחות. במילים אחרות, לאחר שיפריכו את הדמיונות והמסקנות הלוגיות של בני האדם, ההרגשות החריגות שלהם יפחתו. לכל בני האדם שחיים כבשר ודם יש מחשבות משלהם, אך בסופו של דבר, עבודתו של אלוהים בקרבם תגיע לשלב שבו מחשבותיהם לא יהיו מסוגלות להפריע להם, שבו הם כבר לא יסתמכו על הרגשות כדי לחיות, שבו שיעור קומתם הממשי יתבגר, ושבו הם יהיו מסוגלים לחיות לפי דברי האל במציאות, והם כבר לא יעשו דברים מעורפלים וריקים. בשלב הזה, הם לא יהיו מסוגלים לעשות דברים שגורמים להפרעות. בכך, כבר לא יהיו להם אשליות, ומאותו רגע והלאה, מעשיהם יהיו שיעור קומתם האמיתי.

הערות שוליים:

א. ה"ג'יאו" (ידוע גם כ"מאו") הוא יחידת מטבע במערכת המטבע הסינית. בסין, המטבע הבסיסי הוא היואן. ישנם עשרה גיאו ביואן אחד.

ב. ה"ג'ין" הוא יחידת משקל סינית. ג'ין אחד שווה כ-500 גרם.

ג. המילים "עיוור ממשש פיל" לקוחות מהמשל על העיוור והפיל. הוא מספר על כמה עיוורים שכולם ממששים פיל, וכל אחד מהם סבור שהחלק שהוא ממשש מהווה את החיה כולה. משל זה הוא מטאפורה לאופן שבו בני האדם חושבים שתצפיות או שיפוטים חלקיים מהווים את האמת כולה.

ד. הטקסט המקורי משמיט את המילים "את דברי האל."

ה. הטקסט המקורי משמיט את המילים "מעשיו ודבריו."

מתוך:

כנסיית האל הכול יכול


חומרים נוספים לקריאה:

האמונה באלוהים צריכה להתמקד במציאות ולא בטקסים דתיים

מהי תפילה - מה פירוש הדבר להתפלל באמת?
0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 130 131 הבא »
חיפוש
ארכיון