עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

כנסיית האל הכול יכול נוצרה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול – ישוע האדון ששב – המשיח של אחרית הימים, וגם תחת שיפוטו וייסורו הצודקים. הכנסייה כוללת את כול אלו שמקבלים באמת ובתמים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, אשר דבר האל כובש ומושיע אותם. את הכנסייה ייסד אך ורק האל הכול יכול, באופן אישי. הוא מנהיג ורועה את הכנסייה באופן אישי - אף אדם לא ייסד את הכנסייה. זוהי עובדה שבה מכירים כל האנשים הנבחרים בכנסיית האל הכול יכול.
נושאים
האמת  (474)
אלוהים  (364)
ספרים  (302)
המשיח  (211)
הבורא  (122)
ישוע המשיח  (114)
מזמורים  (96)
גאולה  (87)
סרטונים  (66)
האלוהים  (56)
ישוע  (48)
האל  (45)
ריקודי הלל  (45)
אמת  (44)
שירי קודש  (40)
קול של אלוהים  (34)
אמונה באלוהים  (33)
הבשורה  (32)
דבר אלוהים  (30)
ישועה  (29)
אחרית הימים  (27)
משיח  (23)
דרך החיים  (22)
מקהלה  (22)
מנוחה  (20)
האל הכול יכול  (17)
ציות  (14)
דקלומי דבר האלוהים  (13)
שיפוט  (13)
כתבי הקודש  (12)
רוח הקודש  (10)
התגלמות בבשר ודם  (9)
יעד  (9)
תפילה  (9)
הכרת אלוהים  (8)
כנסיית האל הכול יכול - מזמורים  (8)
שירים חדשים  (8)
כנסייה  (7)
אמונה  (6)
מזמור  (6)
אהבה  (5)
דקלומי  (5)
סרטוני התנסות ברדיפה  (5)
אהבתו של אלוהים  (4)
אור  (4)
כנסיית האל הכול יכול  (4)
כנסיית האל הכול יכול - ספרים  (4)
עדות  (4)
שירים חדשים של המלכות  (4)
אהבה לאלוהים  (3)
ברק ממזרח - ספרים  (3)
הישועה  (3)
המנון  (3)
חכמה  (3)
יהוה  (3)
מוזיקה ישראלית  (3)
מזמורי הלל  (3)
Faith  (2)
אהבת אלוהים  (2)
ברק ממזרח  (2)
גורל  (2)
החיים  (2)
המלכות  (2)
הריבון על הכול  (2)
רצון האל  (2)
שיר תודה לאלוהים  (2)
שמיים  (2)
אפליקציית כנסיית האל הכול יכול  (1)
ברק ממזרח - הריבון על הכול  (1)
בשורה  (1)
גאולה.מזמורים  (1)
דקלום על במה  (1)
דרמה מוסיקלית  (1)
האל הכול יכולהמשיחישועאלוהים  (1)
הברק ממזרח  (1)
התגלמות בבשר וד  (1)
ותחייתו  (1)
חופש  (1)
טיהור האדם  (1)
ידע  (1)
ידקלומי דבר האלוהים  (1)
יש  (1)
כנסיית האל הכול יכול - סרטונים  (1)
להלל  (1)
להתפלל  (1)
לולא הושיעני אלוהים  (1)
לחיים  (1)
ללכת אחרי  (1)
מבורך  (1)
מוסיקה לחיים  (1)
מושיע  (1)
מזמור דברי אלוהים  (1)
מים חיים  (1)
סרטוני  (1)
סרטים חדשים  (1)
ריבונות  (1)
שיר קודש  (1)
שירים על אלוהים  (1)
תודה אלוהים  (1)
תודה לאלוהים  (1)
תפארת לאל  (1)
תפילת  (1)
אפליקציית כנסיית האל ה


אפליקציית כנסיית האל ה


אפליקציית כנסיית האל


כנסיית האל הכול יכול
כנסיית האל הכול יכול

עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו

13/12/2018 16:47
שבחו את אלוהים
ספרים, אלוהים, האמת, הבורא, המשיח



עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו א'


2. אלוהים בורא את חווה


(בראשית ב' 18-20) ויאמר יהוה אלהים: לא־טוב היות האדם לבדו. אעשה־לו עזר כנגדו. ויצר יהוה אלהים מן־האדמה כל־חית השדה, ואת כל־עוף השמים, ויבֵא אל־האדם לראות מה־יקרא־לו, וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה, הוא שמו. ויקרא האדם שמות לכל־הבהמה, ולעוף השמים, ולכל חית השדה, ולאדם לא־מצא עזר כנגדו.


(בראשית ב' 22-23) ויבן יהוה אלהים את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה, ויבִאֶהָ אל־האדם. ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי. לזאת יקרא אשה, כי מאיש לקחה־זאת.


ישנם מספר ביטויי מפתח בקטע זה מכתבי הקודש. אנא סמנו אותם: "וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה, הוא שמו." אם כן, מי נתן לכל היצורים החיים את שמותיהם? היה זה אדם ולא אלוהים. האמירה הזו מספרת לאנושות עובדה: אלוהים נתן לאדם תבונה כשהוא ברא אותו. כלומר, תבונתו של האדם באה מאלוהים. אין ספק בכך. אך מדוע? לאחר שאלוהים ברא את אדם, האם אדם למד בבית ספר? האם הוא ידע לקרוא? לאחר שאלוהים ברא יצורים חיים שונים, האם זיהה את כל בעלי החיים הללו? האם אלוהים אמר לו מה שמותיהם? כמובן, אלוהים גם לא לימד אותו איך להמציא שמות ליצורים האלה. זו האמת! אם כן, איך הוא ידע כיצד לתת ליצורים החיים האלה את שמותיהם ואילו מין שמות הוא נתן להם? הדבר קשור לשאלה מה אלוהים הוסיף לאדם כשהוא ברא אותו. העובדות מוכיחות שכאשר אלוהים ברא את האדם, הוא הוסיף לו את תבונתו שלו. זו נקודה מרכזית. האם כולכם הקשבתם בתשומת לב? יש נקודה מרכזית נוספת שצריכה להיות ברורה לכם: לאחר שאדם נתן ליצורים החיים האלה את שמותיהם, השמות האלה התקבעו באוצר המילים של אלוהים. מדוע אני אומר זאת? הדבר קשור גם לטבעו של אלוהים, ועליי להסביר זאת.


אלוהים ברא את האדם, נפח בו נשמת חיים וגם נתן לו חלק מתבונתו שלו, מיכולותיו שלו וממה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. לאחר שאלוהים נתן לאדם את כל הדברים הללו, האדם היה מסוגל לעשות דברים מסוימים בזכות עצמו ולחשוב בכוחות עצמו. אם מה שהאדם ממציא ועושה נאה בעיני אלוהים, אלוהים מקבל זאת ולא מתערב. אם מה שהאדם עושה נכון, אלוהים יניח לדבר להישאר כך לנצח. אם כן, מה מסמנת האמירה "וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה, הוא שמו"? היא אומרת שאלוהים לא ערך כל שינוי בשמות היצורים החיים השונים. יהיה אשר יהיה השם שאדם בחר ליצור כלשהו, אלוהים אמר "כן" ורשם את השם כמו שהוא. האם אלוהים הביע דעות כלשהן? לא, בשום אופן לא. אם כן, מה אתם מבינים מכך? אלוהים נתן לאדם תבונה והאדם השתמש בתבונה שאלוהים נתן לו כדי לעשות דברים. אם מה שהאדם עושה הוא חיובי בעיני אלוהים, אלוהים מאשר אותו, מכיר בו ומקבל אותו ללא כל הערכה או ביקורת. זה דבר שאף אדם, רוח רעה או השטן לא יכולים לעשות. האם אתם רואים כאן גילוי של טבעו של אלוהים? האם בן אנוש, בן אנוש מושחת או השטן היו מקבלים אחרים שיעשו דברים בשמם ממש מתחת לאפם? מובן שלא! האם הם היו נאבקים על מעמדם עם האדם האחר או הכוח האחר השונה מהם? מובן שכן! אילו אדם מושחת או השטן הם שהיו עם אדם, אי ספק שהם היו דוחים את מעשיו של אדם באותו רגע. אין ספק שכדי להוכיח שיש להם היכולת לחשוב באופן עצמאי ולהיות בעלי תובנות ייחודיות משלהם, הם היו מתכחשים לכל מה שאדם עשה: "אתה רוצה לקרוא לזה כך? אם כך אני לא מתכוון לקרוא לזה כך – אני מתכוון לקרוא לזה אחרת. אתה קראת לזה אבי, אך אני אקרא לזה דני. עליי להוכיח את גאונותי." איזה מין אופי זה? האין הוא יהיר ביותר? אך האם יש לאלוהים טבע כזה? האם היו לאלוהים אילו התנגדויות יוצאות דופן לדבר הזה שאדם עשה? התשובה היא בשום אופן לא! בטבע שאלוהים מגלה אין אפילו שמץ קל של וכחנות, יוהרה או צדקנות. הדבר ברור ביותר כאן. זה רק דבר קטן מאוד, אך אם אתם לא מבינים את מהותו של אלוהים, אם לבכם לא מנסה להבין כיצד אלוהים פועל ומה גישתו של אלוהים, הרי שלא תכירו את טבעו של אלוהים ולא תראו את הביטוי והגילוי של טבעו. הלא כן? האם אתם מסכימים עם מה שהסברתי לכם זה עתה? בתגובה למעשיו של אדם, אלוהים לא הצהיר בקול רם, "נהגת היטב. נהגת נכון. אני מסכים." עם זאת, בלבו, אלוהים אישר, העריך ושיבח את מעשיו של אדם. זה היה הדבר הראשון מאז הבריאה שהאדם עשה עבור אלוהים לפי הנחייתו. זה היה דבר שהאדם עשה במקום אלוהים ובשם אלוהים. בעיני אלוהים, הדבר נבע מהתבונה שהוא העניק לאדם. אלוהים ראה בכך דבר טוב, דבר חיובי. מה שאדם עשה באותה עת היה הביטוי הראשון באדם לתבונתו של אלוהים. זה היה ביטוי טוב מנקודת המבט של אלוהים. מה שאני רוצה לספר לכם כאן הוא שכוונתו של אלוהים בכך שהוא הוסיף לאדם מעט מתבונתו וממה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו הייתה שהאדם יוכל להיות היצור החי המביא אותו לידי ביטוי. אלוהים השתוקק לראות בדיוק את זה –יצור חי שעושה דברים בשמו.


3. (בראשית ג' 20-21) ויקרא האדם שם אשתו "חוה," כי הִוא היתה אם כל־חי. ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור ויַלבִּשֵם.


בואו נביט בקטע השלישי הזה, שמציין שיש משמעות מאחורי השם שאדם נתן לחווה, נכון? הדבר מראה שלאחר שאדם נברא, היו לו מחשבות משלו והוא הבין דברים רבים. אך לעת עתה, לא נלמד או נחקור את השאלות מה הוא הבין או כמה הוא הבין, מכיוון שזו לא הנקודה המרכזית שאני רוצה לדון בה בקטע השלישי. אם כן, מהי הנקודה המרכזית של הקטע השלישי? בואו נביט במשפט "ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור ויַלבִּשֵם." אם לא נשתף על הפסוק הזה מכתבי הקודש היום, אתם עלולים לא להבין לעולם את הקונוטציות שמאחורי המילים אלה. ראשית, אתן לכם כמה רמזים. הרחיבו את דמיונכם ודמיינו את גן עדן כשאדם וחווה חיים בו. אלוהים בא לבקר אותם, אך הם נחבאים ממנו מפני שהם עירומים. אלוהים לא יכול לראות אותם, ולאחר שהוא קורא להם הם אומרים "לא העזנו לראות אותך, משום שגופינו עירומים." הם לא מעזים לראות את אלוהים משום שהם עירומים. אם כן, מה עושה עבורם יהוה אלוהים? בטקסט המקורי נכתב: "ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור ויַלבִּשֵם." ובכן, האם אתם יודעים במה אלוהים השתמש כדי להלביש אותם? אלוהים השתמש בעורות בעלי חיים כדי להלביש אותם. כלומר, הבגד שאלוהים הכין לאדם היה מעיל פרווה. זה היה הבגד הראשון שאלוהים הכין לאדם. מעיל פרווה נחשב כיום לבגד יוקרתי, דבר מה שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו. אם מישהו ישאל אתכם: "מה היה הבגד הראשון שלבשו אבות האנושות?" אתם יכולים לענות: "זה היה מעיל פרווה." "מי עשה את מעיל הפרווה הזה?" אתם יכולים להוסיף ולענות: "אלוהים עשה אותו!" זו הנקודה המרכזית: אלוהים הוא זה שהכין את הבגדים האלה. האין זה דבר ראוי לציון? עכשיו, לאחר שתיארתי את זה, האם עלתה תמונה בדעתכם? אמור להיות לפחות מתאר כללי שלה. המטרה שלי בכך שאני מספר לכם את זה היום היא לא ליידע אתכם מה היה הבגד הראשון של האדם. אם כן, מהי הנקודה? הנקודה היא לא מעיל הפרווה, אלא הדרך להכיר את הטבע וההוויה והרכוש שגילה אלוהים כשהוא עשה את הדבר הזה.


בתמונה הזו של "ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור ויַלבִּשֵם," איזה מין תפקיד מגלם אלוהים כשהוא נמצא עם אדם וחווה? באיזה מין תפקיד מופיע אלוהים בעולם שבו יש רק שני בני אנוש? בתפקיד אלוהים? אחים ואחיות מהונג קונג, אנא ענו. (בתפקיד הורה.) אחים ואחיות מדרום קוריאה, באיזה מין תפקיד אתם חושבים שאלוהים מופיע? (אבי המשפחה.) אחים ואחיות מטייוואן, מה אתם חושבים? (תפקיד של מישהו במשפחתם של אדם וחווה, תפקיד של בן משפחה.) חלקכם חושבים שאלוהים מופיע כבן משפחתם של אדם וחווה, ואילו אחרים אומרים שאלוהים מופיע כאבי המשפחה, ואחרים אומרים שהוא מופיע כהורה. כל התשובות האלה הולמות מאוד. אולם לאן אני חותר? אלוהים ברא את שני בני האדם האלה והתייחס אליהם כאל בני לווייתו. כבן משפחתם היחיד, אלוהים דאג לחייהם וכן לצרכיהם הבסיסיים. אלוהים מופיע כאן כהורה של אדם וחווה. כשאלוהים עושה זאת, האדם לא רואה כמה אלוהים נשגב – הוא לא רואה את עליונותו הרבה, את מסתוריותו ובמיוחד לא את חרון אפו או את מלכותיותו. כל מה שהוא רואה הם ענוותו של אלוהים, חיבתו, דאגתו לאדם והאחריות והאכפתיות שלו כלפיו. הגישה והאופן שבהם אלוהים התייחס לאדם וחווה דומים לאופן שבו הורים אנושיים דואגים לילדיהם. הם גם דומים לאופן שבו הורים אנושיים אוהבים את בניהם ובנותיהם, שומרים עליהם ומטפלים בהם – אופן אמיתי, גלוי ומוחשי. במקום לשים את עצמו בעמדה מרוממת, אלוהים השתמש בעצמו בעורות כדי להכין בגדים לאדם. לא משנה אם מעיל הפרווה הזה שימש לכסות את צניעותם או להגן עליהם מהקור. בסיכומו של עניין, אלוהים הכין בעצמו ובמו ידיו את הבגדים האלה ששימשו לכסות את גוף האדם. במקום ליצור אותם בפשטות באמצעות מחשבה או שיטות של נסים, כפי שבני האדם מדמיינים, אלוהים באמת עשה דבר מה שהאדם חושב שאלוהים לא יכול או לא אמור לעשות. אולי זה דבר פשוט שיהיו כאלה שיחשבו שהוא אפילו לא ראוי לאזכור, אך הוא גם מאפשר לכל חסידי האל שהיו קודם לכן אפופים ברעיונות עמומים על אלוהים לזכות בתובנות על אמיתיותו וחביבותו ולראות את אופיו הנאמן והצנוע. הדבר גורם לבני אדם יהירים באופן בלתי נסבל שחושבים שהם נעלים ונשגבים להרכין את ראשיהם המתנשאים בבושה בפני אמיתיותו וצניעותו של אלוהים. כך אמיתיותו וצניעותו של אלוהים מוסיפות ומאפשרות לבני האדם לראות כמה הוא ראוי לאהבה. לעומת זאת, אלוהים העצום, אלוהים הראוי לאהבה, אלוהים הכל-יכול בלבבות בני האדם הוא כה קטן ובלתי מושך והוא לא מסוגל לעמוד אפילו במכה אחת. כשאתם רואים את הקטע הזה ושומעים את הסיפור הזה, האם אתם מתנשאים על אלוהים בגלל שהוא עשה דבר כזה? אולי יש בני אדם שכן, אך עבור אחרים ההיפך הוא הנכון. הם חושבים שאלוהים הוא אמיתי וראוי לאהבה, ודווקא אמיתיותו וחביבותו של אלוהים הן מה שנוגע ללבם. ככל שהם רואים יותר את הצד האמיתי של אלוהים, כך הם יכולים להעריך טוב יותר את קיומה האמיתי של אהבתו של אלוהים, את חשיבותו של אלוהים בלבם ואת האופן בו הוא ניצב לצדם בכל רגע.


בשלב הזה, עלינו לקשר את הדיון שלנו להווה. אם אלוהים יכול לעשות את מגוון הדברים הקטנים הללו למען בני האדם שהוא ברא בראשית – אפילו דברים שבני אדם לא יעזו לחשוב עליהם או לצפות להם – האם אלוהים יכול לעשות דברים כאלה עבור בני ימינו? יש כאלה שאומרים, "כן!" מדוע? מפני שמהותו של אלוהים לא מזויפת, חביבותו לא מזויפת. זאת מפני שמהותו של אלוהים קיימת באמת והיא לא דבר שאחרים הוסיפו, והיא בהחלט לא דבר שמשתנה עם הזמן, המקום או העידן. אמיתיותו וחביבותו של אלוהים יכולות לבוא לידי ביטוי במעשים שבני אדם חושבים שהם לא מרשימים וחסרי חשיבות – מעשים קטנים כל כך עד שבני אדם אפילו לא חושבים שהוא יעשה אותם אי-פעם. אלוהים הוא לא יומרני. אין כל הגזמה, התחזות, גאווה או יוהרה בטבעו ובמהותו. הוא לעולם לא מתרברב, אלא אוהב את בני האנוש שהוא ברא, דואג להם, משגיח עליהם ומוביל אותם בנאמנות ובכנות. בלי קשר למידה שבה בני האדם יכולים להעריך, להרגיש או לראות את מעשיו, אלוהים עושה אותם באופן מוחלט. האם הידיעה שיש לאלוהים מהות כזו תשנה את אהבת בני האדם כלפיו? האם היא תשפיע על הפחד שלהם מאלוהים? אני מקווה שכאשר תבינו את הצד האמיתי של אלוהים, תתקרבו אליו אפילו יותר ותוכלו להעריך באמת עוד יותר את האהבה והאכפתיות שלו כלפי האנושות, ובמקביל תוכלו גם לתת את לבכם לאלוהים, ולא יהיו לכם עוד חשדות או ספקות לגביו. שהיו קודם לכן אפופים ברעיונות עמומים על אלוהים ועושה את הכל בדממה באמצעות כנותו, נאמנותו ואהבתו. אולם לעולם אין לו כל חשש או חרטה על כל מה שהוא עושה, והוא גם לעולם לא זקוק למישהו שיגמול לו איכשהו וגם אין לו כל כוונה להשיג דבר מהאנושות אי-פעם. המטרה היחידה של כל מה שהוא אי-פעם עשה היא לקבל את אהבתה ואמונתה האמיתיות של האנושות. בואו נחתום בזאת את הנושא הראשון.


האם הדיונים האלה עזרו לכם? עד כמה הם עזרו? (הבנה והכרה רבות יותר של אהבתו של אלוהים.) (השיטה הזו של תקשור יכולה לעזור לנו בעתיד להבין טוב יותר את דבר האל, לתפוס את הרגשות שהיו לו ואת המשמעויות שמאחורי הדברים שהוא אמר כשאמר אותם ולחוש את מה שהוא הרגיש בזמנו.) האם מישהו מכם חש עוד יותר בקיומו הממשי של אלוהים לאחר קריאת הדברים האלה? האם אתם מרגישים שקיומו של אלוהים כבר לא נבוב או מעורפל? ברגע שאתם מרגישים כך, האם אתם חשים שאלוהים נמצא לצדכם? אולי התחושה לא ברורה כעת, או שאולי אתם עדיין לא מסוגלים להרגיש אותה. אולם יום אחד, כשתעריכו עמוקות ותכירו באמת בלבכם את טבעו ומהותו של אלוהים, תחושו שאלוהים נמצא לצדכם – בסך הכל מעולם לא באמת קיבלתם את אלוהים בלבכם. זה דבר אמיתי.


מה אתם חושבים על שיטת התקשור הזו? האם הצלחתם לעמוד בקצב? האם אתם חושבים שהסוג הזה של שיתוף על הנושא של עבודתו וטבעו של אלוהים כבד מאוד? איך הרגשתם? (טוב מאוד, התרגשות.) מה גרם לכם להרגיש טוב? מדוע התרגשתם? (זה הרגיש כמו לחזור לגן עדן, לחזור להיות לצדו של אלוהים.) "טבעו של אלוהים" הוא למעשה נושא מאוד לא מוכר לכולם, מפני שהדברים שאתם בדרך כלל מדמיינים והדברים שאתם קוראים בספרים או שומעים בשיתופים תמיד גורמים לכם להרגיש כמו עיוור הנוגע בפיל – אתם רק מגששים בידיכם, אבל אתם לא באמת רואים דבר בעיניכם. "מגע ידכם" פשוט לא יכול להקנות לכם בסיס של הכרה את אלוהים, ועל אחת כמה וכמה שהוא לא יכול להקנות לכם תפיסה ברורה. מגע ידכם מעניק לכם רק עוד דמיון, כך שאתם לא יכולים להגדיר בדיוק מהם טבעו ומהותו של אלוהים. במקום זאת, נראה שהגורמים האלה של חוסר ודאות העולים מהדמיון שלכם ממלאים את לבכם בספקות. כשאתם לא יכולים להיות בטוחים לגבי דבר מה אך בכל זאת מנסים להבין אותו, תמיד יהיו ניגודים וסתירות בלבכם, ולעתים הדבר אף יכול לגרום להפרעה ולגרום לכם להרגיש אבודים. האין זה מייסר ביותר כשאתם רוצים לחפש את אלוהים, להכיר את אלוהים ולראות אותו בבירור, אך נראה שאתם לעולם לא יכולים למצוא את התשובות? כמובן, הדברים האלה מכוונים רק למי שרוצה לחפש יראת אל ולְרַצות את אלוהים. עבור אלה שפשוט לא שמים לב לדברים כאלה, הדבר למעשה לא משנה, מפני שהם מקווים שעדיף שאמיתיותו וקיומו של אלוהים יהיו אגדה או דמיון כדי שהם יוכלו לעשות הכל כאוות נפשם, כדי שהם יוכלו להיות הגדולים והחשובים ביותר, כדי שהם יוכלו לעשות מעשים רעים ללא חשש מההשלכות כדי שהם לא יצטרכו להתמודד עם עונש או לשאת באחריות, וכדי שאפילו הדברים שאלוהים אומר על רשעים לא יהיו תקפים לגביהם. בני האדם האלה לא מוכנים לתפוס את טבעו של אלוהים, נמאס להם מהניסיון להכיר את אלוהים ואת כל המידע עליו. הם היו מעדיפים שאלוהים לא היה קיים כלל. בני האדם האלה מתנגדים לאלוהים והם אלה שיושמדו.


כעת, בואו נדון בסיפור של נח ובאופן שבו הוא נוגע לנושא של עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו.


מה אתם רואים שאלוהים עושה לנח בקטע הזה מכתבי הקודש? אולי כל היושבים כאן יודעים על כך דבר מה מקריאת כתבי הקודש: אלוהים דרש מנח לבנות את התיבה, ואז אלוהים השתמש במבול כדי להשמיד את העולם. אלוהים הרשה לנח לבנות את התיבה כדי להציל את משפחתו בת שמונה הנפשות ולאפשר לה לשרוד כדי להפוך לאבות הדור הבא של האנושות. כעת, בואו נקרא את כתבי הקודש.


ב. נח


1. אלוהים מתכוון להשמיד את העולם במבול. הוא מורה לנח לבנות תיבה


(בראשית ו' 9-14) אלה תולדת נח: נח איש צדיק תמים היה בדרתיו. את־האלהים התהלך־נח. ויולד נח שלשה בנים: את־שם את־חם ואת יפת. ותשחת הארץ לפני האלהים, ותמלא הארץ חמס. וירא אלהים את־הארץ, והנה נשחתה, כי־השחית כל־בשר את־דרכו על־הארץ. ויאמר אלהים לנח: "קץ כל־בשר בא לפני, כי־מלאה הארץ חמס מפניהם, והנני משחיתם את־הארץ. עשה לך תבת עצי־גֹפר. קנים תעשה את־התבה, וכפרת אֹתה מבית ומחוץ בכפר.


(בראשית ו' 18-22) הקמתי את־בריתי אתך, ובאת אל־התבה אתה ובניך ואשתך ונשי־בניך אתך. ומכל־החי מכל־בשר שנים מכל תביא אל־התבה להחית אתך, זכר ונקבה יהיו. מהעוף למינהו ומן־הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שְנַים מכל יבֹאו אליך להחיות. ואתה קח־לך מכל־מאכל אשר יאכל, ואספת אליך, והיה לך ולהם לאכלה. ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה.


האם כעת אתם מבינים באופן כללי מיהו נח, לאחר שקראתם את הפסוקים האלה? איזה מין אדם הוא נח? בטקסט המקורי נכתב: "נח איש צדיק תמים היה בדרתיו." לפי הבנתם של בני ימינו, איזה מין אדם היה איש צדיק באותה תקופה? איש צדיק אמור להיות איש תמים, כלומר מושלם. האם אתם יודעים אם האיש המושלם הזה מושלם בעיני האדם או מושלם בעיני אלוהים? אין ספק שהאיש הזה מושלם בעיני אלוהים ולא בעיני בני האדם. זו עובדה ודאית! זאת מפני שהאדם עיוור והוא לא יכול לראות ורק אלוהים מביט על כל העולם ועל כל אדם, ורק אלוהים יודע שנח הוא איש מושלם. לפיכך, תוכניתו של אלוהים להשמיד את העולם במבול החלה ברגע שבו הוא קרא לנח.


בעידן ההוא, אלוהים התכוון לקרוא לנח לעשות דבר חשוב מאוד. מדוע היה על אלוהים לעשות זאת? מפני שלאלוהים הייתה תוכנית בלבו באותו רגע. תוכניתו הייתה להשמיד את העולם במבול. מדוע להשמיד את העולם? כתוב כאן: "ותשחת הארץ לפני האלהים, ותמלא הארץ חמס." מה אתם מבינים מהאמירה "ותמלא הארץ חמס"? זו תופעה בארץ שהעולם ואנשיו מושחתים באופן קיצוני, והיא: "ותמלא הארץ חמס." בשפה עכשווית, "נמלאה חמס" פירושו שיש אי-סדר גדול. עבור האדם, פירוש הדבר הוא שאין סדר בקרב אף קבוצה ומעמד ושכל פרוע וקשה להתמודדות. בעיני אלוהים, פירוש הדבר הוא שאנשי העולם מושחתים מדי. מושחתים באיזו מידה? מושחתים עד כדי כך שאלוהים לא יכול עוד לעמוד מנגד ולא יכול עוד להיות סבלן בנוגע לכך. מושחתים עד כדי כך שאלוהים מחליט להשמיד את העולם. כשאלוהים גמר בדעתו להרוס את העולם, הוא תכנן למצוא מישהו שיבנה תיבה. לאחר מכן, אלוהים בחר בנח לעשות זאת, כלומר, הוא אפשר לנח לבנות תיבה. למה הוא בחר בנח? בעיני אלוהים, נח הוא איש צדיק, ויהיו אשר יהיו הנחיותיו של אלוהים, הוא יעשה כדברו. פירוש הדבר הוא שהוא יעשה כל מה שאלוהים יאמר לו לעשות. אלוהים רצה למצוא אדם כזה כדי לעבוד איתו, כדי לבצע את המשימה שהוא הפקיד בידו, כדי להשלים את עבודת האל על פני האדמה. באותה תקופה, האם היה אדם נוסף מלבד נח שיכול היה להשלים משימה כזו? בשום אופן לא! נח היה המועמד היחיד, האדם היחיד שהיה יכול להשלים את המשימה שאלוהים הפקיד בידו. לכן אלוהים בחר בו. אך האם ההיקף ואמות המידה שאלוהים הציב להושעת בני אדם באותה עת היו כפי שהם היום? התשובה היא שבהחלט יש הבדל! מדוע אני שואל? נח היה האיש הצדיק היחיד בעיני אלוהים באותה תקופה, ומשתמע מכך שבניו ואשתו וכלותיו לא היו בני אדם צדיקים, אך אלוהים בכל זאת שמר על בני האדם האלה בגלל נח. אלוהים לא ציפה מהם לדברים שהוא מצפה מבני אדם כעת. במקום זאת, הוא שמר על כל שמונת בני משפחתו של נח בחיים. הם קיבלו את ברכת האל משום צדיקותו של נח. אלמלא נח, איש מהם לא יכול היה להשלים את המשימה שאלוהים הפקיד בידו. לפיכך, נח היה בן האדם היחיד שאמור היה לשרוד את השמדת העולם באותה תקופה והאחרים רק הרוויחו מההפקר. הדבר מראה שבתקופה שקדמה לזמן שבו נפתחה עבודת הניהול של אלוהים באופן רשמי, העקרונות ואמות המידה שלפיהם אלוהים נהג בבני האדם ובא אליהם בדרישות היו קלים יחסית. בעיני בני ימינו, נראה שהאופן שבו אלוהים נהג במשפחתו של נח בת שמונה הנפשות הוא לא לגמרי הוגן. אולם בהשוואה לנפח העבודה שהוא עושה כעת על בני אדם ולכמות שהוא מעביר מדברו, האופן שבו הוא נהג במשפחתו של נח בת שמונה הנפשות היה רק עקרון עבודה, בהתחשב ברקע לעבודתו באותה תקופה. בהשוואה לכך, האם משפחתו של נח בת שמונה הנפשות קיבלה יותר מאלוהים, או שמא בני ימינו מקבלים יותר?


העובדה שנח נקרא לדגל היא עובדה פשוטה, אך הנקודה המרכזית של מה שאנו דנים בו – טבעו של אלוהים, רצונו ומהותו בתיעוד זה – היא לא פשוטה. כדי להבין את מספר ההיבטים הללו של אלוהים, עלינו קודם להבין את סוג האדם שאלוהים מעוניין לקרוא לו לדגל, ובאמצעות כך להבין את טבעו, רצונו ומהותו. זהו דבר חיוני. אם כך, בעיני האל, איזה מין אדם הוא האדם הזה שהוא קורא לו לדגל? הוא חייב להיות אדם שיכול להקשיב לדבריו ושיכול לציית להוראותיו. לצד זאת, צריכה להיות לו תחושת אחריות – עליו לבצע את דבר האל בכך שהוא יתייחס אליו כאל האחריות והחובה שהוא מחויב למלא. אם כן, האם האדם הזה חייב להיות מישהו שמכיר את אלוהים? לא. בתקופה ההיא, נח לא שמע הרבה ממשנתו של אלוהים ולא חווה כלל את עבודתו של אלוהים. לפיכך, המידה שבה נח הכיר את אלוהים הייתה מעטה מאוד. על אף שמתועד כאן שנח הלך עם אלוהים, האם הוא אי-פעם ראה את גופו של אלוהים? התשובה היא בשום אופן לא! זאת משום שבימים ההם, רק שליחיו של אלוהים הופיעו בפני בני אדם. הם אמנם יכלו לייצג את אלוהים בדיבור ובעשייה, אך הם רק מסרו את רצונו וכוונותיו של אלוהים. גופו של אלוהים לא נגלה לאדם פנים אל פנים. בחלק הזה של כתבי הקודש, כל מה שאנחנו למעשה רואים הוא מה האיש הזה, נח, נדרש לעשות ומה אלוהים הורה לו לעשות. אם כן, מהי המהות שאלוהים הביע כאן. כל מה שאלוהים עושה מתוכנן בקפידה. כשהוא רואה דבר מה מתרחש או מצב מתרחש, תהיה אמת מידה למדוד אותו בעיניו, ואמת המידה הזו תקבע אם הוא יפתח בתוכנית כדי לטפל בכך או תקבע את אופן הטיפול בדבר הזה או במצב הזה. הוא לא אדיש או חסר רגשות כלפי הכל. נהפוך הוא. ישנו פסוק כאן שבו אלוהים אמר לנח: "קץ כל־בשר בא לפני, כי־מלאה הארץ חמס מפניהם, והנני משחיתם את־הארץ." הפעם, בדברי האל, האם הוא אמר שהוא ישמיד בני אדם בלבד? לא! אלוהים אמר שהוא ישמיד כל יצור חי העשוי בשר ודם. מדוע אלוהים רצה השמדה? יש כאן גילוי נוסף של טבעו של אלוהים: בעיני אלוהים, יש גבול לסבלנותו כלפי שחיתות האדם, כלפי הזוהמה, האלימות והמרדנות של כל בשר. מהו הגבול שלו? כפי שאלוהים אמר: "וירא אלהים את־הארץ, והנה נשחתה, כי־השחית כל־בשר את־דרכו על־הארץ." מה פירוש האמירה "כי־השחית כל־בשר את־דרכו על־הארץ"? פירוש הדבר הוא שכל יצור חי, לרבות חסידי האל, אלה שקוראים בשם אלוהים, אלה שפעם העלו קורבנות מנחה לאלוהים, אלה שהכירו באלוהים בקול ואף שיבחו אותו – ברגע שהתנהגותם נתמלאה בשחיתות והגיעה לעיני אלוהים, הוא נאלץ להרוס אותם. זה היה הגבול של אלוהים. אם כן, עד מתי נותר אלוהים סבלני כלפי האדם ולשחיתות כל בשר? עד שכל בני האדם, חסידי אל ולא מאמינים כאחד, לא הלכו בדרך הישר. עד שהאדם היה לא רק מושחת מוסרית ומלא רוע, אלא שלא נותר אף אדם המאמין בקיומו של אלוהים, וקל וחומר שלא נותר אדם המאמין שאלוהים מושל בעולם ושאלוהים יכול להביא לבני אדם אור ואת דרך הישר. עד שהאדם תיעב את קיומו של אלוהים ולא התיר לאלוהים להתקיים. ברגע ששחיתות האדם מגיעה לנקודה הזו, סבלנותו של אלוהים פוקעת. מה בא במקומה? חרון אפו ועונשו של אלוהים. האם זה לא היה גילוי חלקי של טבעו של אלוהים? בעידן הנוכחי, האם עדיין יש איש צדיק בעיני אלוהים? האם עדיין יש איש תמים, כלומר מושלם, בעיני אלוהים? האם זהו עידן שבו התנהגות כל בשר על הארץ מושחתת בעיני אלוהים? בימינו, מלבד בני האדם שאלוהים רוצה להשלים, בני האדם שיכולים להיות חסידי האל ולקבל את ישועת האל, הרשי שכל בני האדם הבשר והדם בוחנים את גבולות סבלנותו של אלוהים, הלא כן? הרי שכל מה שקורה מלבדכם, כל מה שאתם רואים בעיניכם, ושומעים באוזניכם וחווים בעצמכם בכל יום בעולם הזה מלא אלימות, הלא כן? בעיני אלוהים, הרי שעולם כזה, עידן כזה, צריכים להגיע לקצם, הלא כן? על אף שהרקע לעידן הנוכחי שונה לחלוטין מהרקע לתקופתו של נח, הרגשות וחרון האף שיש לאלוהים כלפי שחיתות האדם הם בדיוק כמו שהיו בתקופה ההיא. אלוהים מסוגל להיות סבלני בזכות עבודתו, אך על פי כל מיני נסיבות ותנאים, העולם הזה אמור היה להיהרס מזמן בעיני אלוהים. המצב הרבה יותר חמור מכפי שהוא היה כשהעולם הושמד במבול. אך מה ההבדל? זהו גם הדבר שמעציב את לבו של אלוהים יותר מכל, ואולי זה דבר שאיש מכם לא יכול להבין.


כשאלוהים השמיד את העולם במבול, הוא יכול היה לקרוא לנח לבנות תיבה ולעשות את חלק מעבודת ההכנה. אלוהים יכול היה לקרוא לאיש אחד – נח – לעשות את סדרת הדברים האלה עבורו. אך בעידן הנוכחי, לאלוהים אין למי לקרוא. מדוע? כל אחד מהיושבים כאן היום ודאי מבין ויודע היטב את הסיבה. האם אתם צריכים שאפרט? אם אומר את זה בקול אולי אגרום לכם לבושה ואעציב את כולם. אולי יש כאלה שיאמרו: "על אף שאנחנו לא בני אדם צדיקים ואנחנו לא בני אדם מושלמים בעיני אלוהים, אם אלוהים מורה לנו לעשות דבר מה, אנחנו עדיין מסוגלים לעשות אותו. בעבר, כשאלוהים אמר שאסון גדול בפתח, התחלנו להכין מזון ופריטים שנזדקק להם באסון. האם לא עשינו את כל זה על פי דרישותיו של אלוהים? האם לא שיתפנו פעולה באמת עם עבודתו של אלוהים? האם הדברים האלה שעשינו לא משתווים למעשיו של נח? האם מעשינו הם לא צייתנות אמיתית? האם לא צייתנו להוראותיו של אלוהים? האם לא עשינו כדבריו של אלוהים מפני שיש לנו אמונה בדברי האל? אם כן, מדוע אלוהים עדיין עצוב? מדוע אלוהים אומר שאין לו למי לקרוא?" האם יש הבדל בין המעשים שלכם לבין מעשיו של נח? מה ההבדל? (הכנת מזון היום לקראת האסון הייתה כוונתנו שלנו.) (מעשינו לא יכולים להגיע ל"צדיקות", ואילו נח היה איש צדיק בעיני אלוהים.) מה שאמרתם לא רחוק מן האמת. מה שנח עשה שונה בתכלית ממה שבני אדם עושים כיום. כשנח ציית להוראותיו של אלוהים, הוא לא ידע מה הן כוונותיו של אלוהים. הוא לא ידע מה אלוהים רוצה להשיג. אלוהים רק נתן לו פקודה, הורה לו לעשות דבר מה, אך ללא הסברים רבים, והוא עשה זאת. הוא לא ניסה להבין את כוונות האל בפרטיות, הוא לא התנגד לאלוהים והוא לא היה דו-פרצופי בלבו. הוא רק עשה זאת על פי ההוראות בלב טהור ופשוט. הוא עשה את כל מה שאלוהים אפשר לו לעשות, ועשייתו ההחלטית נבעה מצייתנות וקשב לדבר האל. האופן שבו הוא התמודד עם המשימה שאלוהים הפקיד בידו היה עד כדי כך ישיר ופשוט. מהותו, המהות של מעשיו, הייתה צייתנות, לא פקפוק, לא התנגדות, ועל אחת כמה וכמה, לא מחשבה על ענייניו, רווחיו והפסדיו האישיים. יתרה מזאת, כשאלוהים אמר שהוא ישמיד את העולם במבול, הוא לא שאל מתי או ניסה לרדת לסוף דעתו, וקל וחומר שהוא לא שאל את אלוהים באיזה אופן הוא ישמיד את העולם. הוא פשוט עשה את מה שאלוהים הורה לו. בלי קשר לאופן שבו אלוהים רצה שהדבר ייעשה או באילו אמצעים הוא רצה שהדבר ייעשה, הוא עשה בדיוק את מה שאלוהים ביקש וגם התחיל בעבודה באופן מיידי. הוא עשה זאת בגישה של רצון לְרַצות את אלוהים. האם הוא עשה זאת כדי לעזור לעצמו להימנע מהאסון? לא. האם הוא שאל את אלוהים כמה זמן נותר עד שהעולם יושמד? לא. האם הוא שאל את אלוהים או שמא הוא ידע כמה זמן ייקח לבנות את התיבה? גם את זה הוא לא ידע. הוא פשוט שמע לו, הקשיב לו ופעל בהתאם. בני ימינו אינם כאלה: ברגע שמעט מידע מודלף באמצעות דבר האל, ברגע שבני אדם חשים סימן להפרעה או לצרה, הם מיד מתחילים לפעול, יהיה אשר יהיה ובלי קשר למחיר, כדי להכין את מה שהם יאכלו, ישתו וישתמשו בו לאחר מכן, והם אפילו מתכננים נתיבי הימלטות לקראת האסון. אפילו יותר מעניין שברגע החשוב הזה, מוחות אנושיים הם "מועילים" מאוד. בנסיבות שבהן אלוהים לא נותן הוראות, האדם יכול לתכנן היטב לכל מצב באופן הולם מאוד. אפשר להשתמש במילה "מושלם" כדי לתאר זאת. באשר למה שאלוהים אומר, למה שאלוהים מתכוון, או למה שאלוהים רוצה, לאיש לא אכפת ואיש לא מנסה להבין את הדברים האלה. זה ההבדל המשמעותי ביותר בין בני ימינו לבין נח, הלא כן?


בתיעוד הזה של הסיפור של נח, האם אתם רואים חלק מטבעו של אלוהים? יש גבול לסבלנות של אלוהים כלפי השחיתו, הזוהמה והאלימות של האדם. כשהוא יגיע לגבול הזה, הוא יפסיק להיות סבלני ובמקום זאת, הוא יתחיל בניהולו החדש ובתוכניתו החדשה, יתחיל לעשות את מה שעליו לעשות, יגלה את מעשיו ואת הצד השני של טבעו. המעשה הזה שלו לא נועד להדגים שלאדם אסור לעולם לפגוע בו או שאלוהים מלא סמכות וחרון אף, והיא לא נועדה להראות שהוא יכול להשמיד את האנושות. הסיבה למעשה הזה היא שטבעו ומהותו הקדושה לא יכולים עוד לאפשר לאנושיות כזו לחיות בפניו ולחיות תחת ריבונותו והם לא יכולים עוד לסבול זאת. כלומר, כשהאנושות כולה תפעל נגדו, כשלא יהיה אף אדם על פני האדמה כולה שהוא יוכל להושיע, לא תהיה לו עוד סבלנות לאנושות כזו והוא יוציא לפועל את תוכניתו ללא היסוס – להשמיד את האנושות הזו. מעשה כזה מצד אלוהים נקבע על ידי טבעו. זוהי השלכה הכרחית וזוהי השלכה שכל ברוא תחת ריבונותו של אלוהים חייב לשאת. הדבר מוכיח שבעידן הנוכחי, אלוהים לא יכול לחכות להשלים את תוכניתו ולהושיע את בני האדם שהוא רוצה להושיע, הלא כן? בנסיבות האלה, ממה אכפת לאלוהים יותר מכל? לא מהאופן שבו בני האדם שהם לא חסידיו או שמתנגדים אליו בכל מקרה מתנהגים אליו או מתנגדים אליו, ולא מהאופן שבו האנושות משמיצה אותו. אכפת לו רק אם הוא השלים את חסידיו, מושאי ישועתו בתוכנית הניהול שלו, ואם הם זכו בסיפוקו. באשר לבני האדם שהם לא חסידיו, הוא רק מעניש אותם קצת מדי פעם כדי להביע את חרון אפו. לדוגמה: גלי צונאמי, רעידות אדמה, התפרצויות של הרי געש וכן הלאה. במקביל לכך, הוא גם מגן בעוז על חסידיו שאותם הוא עומד להושיע והוא משגיח עליהם . טבעו של אלוהים הוא כזה: מצד אחד, הוא יכול להפגין סבלנות וסובלנות אינסופיות כלפי בני אדם שהוא מתכוון להשלים, ולהמתין להם עד כמה שרק יוכל. מצד שני, אלוהים שונא מאוד ומתעב את טיפוסי השטן שהם לא חסידיו ואשר מתנגדים לו. על אף שלא אכפת לו אם טיפוסי השטן האלה הם חסידים שלו ולא אכפת לו אם הם עובדים אותו, הוא בכל זאת מתעב אותם. לעומת זאת, יש לו סבלנות אליהם בלבו, ובמקביל לקביעת סופם של טיפוסי השטן האלה, הוא גם ממתין להגעת השלבים של תוכנית הניהול שלו.


חומרים נוספים לקריאה


עוד


האל הכול יכול - ביאת המשיח

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון