עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

כנסיית האל הכול יכול נוצרה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול – ישוע האדון ששב – המשיח של אחרית הימים, וגם תחת שיפוטו וייסורו הצודקים. הכנסייה כוללת את כול אלו שמקבלים באמת ובתמים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, אשר דבר האל כובש ומושיע אותם. את הכנסייה ייסד אך ורק האל הכול יכול, באופן אישי. הוא מנהיג ורועה את הכנסייה באופן אישי - אף אדם לא ייסד את הכנסייה. זוהי עובדה שבה מכירים כל האנשים הנבחרים בכנסיית האל הכול יכול.
נושאים
האמת  (470)
אלוהים  (361)
ספרים  (302)
המשיח  (214)
הבורא  (123)
ישוע המשיח  (114)
מזמורים  (94)
גאולה  (84)
סרטונים  (65)
האלוהים  (54)
ישוע  (49)
אמת  (47)
ריקודי הלל  (47)
האל  (44)
שירי קודש  (39)
דבר אלוהים  (38)
אמונה באלוהים  (37)
קול של אלוהים  (34)
הבשורה  (33)
ישועה  (29)
אחרית הימים  (27)
דרך החיים  (24)
משיח  (23)
מקהלה  (22)
מנוחה  (21)
הכרת אלוהים  (19)
אמונה  (18)
ציות  (17)
שיפוט  (17)
האל הכול יכול  (16)
דקלומי דבר האלוהים  (13)
כתבי הקודש  (13)
תפילה  (12)
התגלמות בבשר ודם  (11)
עדות  (11)
רוח הקודש  (11)
יעד  (8)
כנסיית האל הכול יכול - מזמורים  (8)
מוסיקה לחיים  (8)
רצון האל  (8)
שירים חדשים  (8)
אהבתו של אלוהים  (7)
כנסייה  (7)
מזמור  (7)
סרטי בשורה  (7)
אהבה  (6)
הביאה השנייה של ישוע  (6)
החיים  (6)
המנון  (6)
שמיים  (6)
אהבה לאלוהים  (5)
אהבת אלוהים  (5)
בקש את מלכות אלוהים  (5)
דקלומי  (5)
השבח לאל  (5)
סרטוני התנסות ברדיפה  (5)
קול אלוהים  (5)
שיר פולחן  (5)
אור  (4)
הדרך למלכות השמיים  (4)
יהוה  (4)
כנסיית האל הכול יכול  (4)
כנסיית האל הכול יכול - ספרים  (4)
ללכת אחרי  (4)
מושיע  (4)
מזמורי הלל  (4)
ריבונות  (4)
שירים חדשים של המלכות  (4)
ברק ממזרח - ספרים  (3)
הישועה  (3)
חכמה  (3)
טיהור האדם  (3)
מוזיקה ישראלית  (3)
מזמורי דברי אלוהים  (3)
נבואה מכתבי הקודש  (3)
Faith  (2)
אדם ישר  (2)
אלוהים הוא אהבה  (2)
באחרית הימים הביאה השנייה של ישוע אדוננ  (2)
ברק ממזרח  (2)
בשורת מלכות השמיים  (2)
גורל  (2)
הביאה השנייה  (2)
הדרך למלכות השמיים נבואה מכתבי הקודש  (2)
הישועה מידי אלוהים  (2)
הכרת קולו של אלוהים  (2)
המלכות  (2)
הריבון על הכול  (2)
ישוע אדוננו  (2)
להתפלל  (2)
מהי תפילה  (2)
סיפור אמיתי סרט  (2)
עבודת אלוהים  (2)
עוצמתו של אלוהים  (2)
קטעי קריאה מדברי האלוהים  (2)
קטעים מסרטי בשורה  (2)
שיר אמונה reverence  (2)
תפארת לאל  (2)
אהבתו של  (1)
איוב  (1)
אלוהים הגן על סיפורים אמיתיים  (1)
אמונהעדות  (1)
אפליקציית כנסיית האל הכול יכול  (1)
בני של אלוהים  (1)
ברק ממזרח - הריבון על הכול  (1)
בשורה  (1)
בשורת מלכו  (1)
גאולה.מזמורים  (1)
גאולת האדם  (1)
דופקים בדלת סרטים תנכיים  (1)
דקלום על במה  (1)
דרמה מוסיקלית  (1)
האל הכול יכולהמשיחישועאלוהים  (1)
הביאה השנייה של ישו  (1)
הביאה השנייה של ישוע אדוננו  (1)
הברק ממזרח  (1)
הדרך להכיר את אלוה  (1)
הדרך להכיר את אלוהים  (1)
הדרך לחיי נצח  (1)
הישועה מידי אלוהים סיפורים אמיתיים  (1)
המושיע  (1)
הנבואות שבכתבי הקודש המשיח  (1)
העלמות החכמות  (1)
העלמות החכמות קול אלוהים  (1)
הפרושים  (1)
התגלמות בבשר וד  (1)
התנסויות בחיי  (1)
התנסויות בחיים  (1)
ותחייתו  (1)
חופש  (1)
חיי הכנסייה סדרה מגוונת  (1)
חסד  (1)
חסד אלוהים  (1)
חשיבות התפילה  (1)
ידע  (1)
ידקלומי דבר האלוהים  (1)
יש  (1)
כבר חזר  (1)
כנסיית האל הכול יכול - סרטונים  (1)
לא תשתנה  (1)
לבואו של האל  (1)
להלל  (1)
להנחות את האדם  (1)
לולא הושיעני אלוהים  (1)
לחיים  (1)
למודי הקודש  (1)
לשמוע את קול אלוהים  (1)
מבורך  (1)
מוסיקת גוספל  (1)
מוש  (1)
מושיע דבר אלוהים  (1)
מזמור דבר אלוהים היומ בגורל  (1)
מזמור דברי אלוהים  (1)
מים חיים  (1)
משיח בא  (1)
מתגברים  (1)
נאורות  (1)
נבואות כתבי הקודש הביאה השנייה של ישוע  (1)
נבואת אחרית הימים  (1)
סובלני  (1)
סימני אחרית הימים בקשר לעלייה השמיימה  (1)
סיפורים אמיתיים  (1)
סיפורים אמיתיים מהחיים אהבת אלוהים  (1)
סרטוני  (1)
סרטונים חדשים  (1)
סרטים דתיים  (1)
סרטים חדשים  (1)
סרטים קצרים  (1)
צדק  (1)
רוח הקודש כנסיית האל הכול יכול  (1)
שיר הלל  (1)
שיר קודש  (1)
שיר תודה לאלוהים  (1)
שירי הלל  (1)
שירים על אלוהים  (1)
שמות אלוהים  (1)
שמות המשיח  (1)
שרים של תפילות  (1)
תודה אלוהים  (1)
תודה לאלוהים  (1)
תפילת  (1)
אפליקציית כנסיית האל ה


אפליקציית כנסיית האל ה


אפליקציית כנסיית האל


כנסיית האל הכול יכול
כנסיית האל הכול יכול

מדוע אתם לא מוכנים להיות ניגוד?(החלק הראשון)

22/11/2019 08:04
שבחו את אלוהים
אמונה באלוהים, ציות, ללכת אחרי

בני האדם שנכבשים הם ניגודים, ורק אחרי שבני האדם הופכים למושלמים, הם הופכים לאות ומופת לעבודה של אחרית הימים. לפני שאלוהים משלים אותם, הם ניגודים, כלים וכן כלי שרת. בני האדם שאלוהים כבש אותם באופן יסודי הם המימוש והאות והמופת של תוכנית הניהול שלו. רק התארים המעטים והצנועים האלה של בני האדם מציגים הרבה סיפורים מבדרים. אלה מכם שהם קטני אמונה תמיד יתווכחו על תואר חסר חשיבות עד צאת הנשמה, ויהיו זמנים שאפילו תניחו לכך להשפיע על הקשר בינינו. על אף שזה רק תואר פעוט, במחשבתכם ובאמונתכם, הוא לא רק שם פעוט, אלא גם עניין חשוב הנוגע לגורלכם. לכן בני האדם חסרי היגיון לרוב יחוו אובדן אדיר כתוצאה מדבר קטן כזה – זוהי חוכמה לגבי זוטות וטיפשות לגבי דברים ברומו של עולם, ואתם תברחו לבלי שוב משום שם פעוט כלשהו. זאת משום שאתם חושבים שהחיים לא חשובים ואתם מייחסים חשיבות רבה מדי לתוארכם. לכן, בחיי הרוח שלכם, ואפילו בחייכם המעשיים, אתם מרבים לפתח סיפורים רבים מסובכים ומשונים, משום התפיסות שלכם לגבי מעמד. אולי אתם לא מודים בכך, אבל אני אומר לכם שבאמת קיימים בני אדם כאלה בחייכם המעשיים. העניין הוא שהם עדיין לא נחשפו בזה אחר זה. דברים כאלה קרו בחייו של כל אחד מכם. אם אתם לא מאמינים לכך, פשוט עיינו בקטע הבא מחייה של אחות (או מחייו של אח). ייתכן שהאדם הזה הוא למעשה אתם, ואולי זה מישהו שאתם מכירים בחייכם. אם אני לא טועה, הקטע הזה מתאר חוויה שהייתה לכם, ולא חסר בו תיאור של דבר, ואף מחשבה או רעיון אינם מושמטים ממנו, אלא שהוא תיעוד מלא של הסיפור. אם אתם לא מאמינים לכך, פשוט הסתכלו.

זו חוויה קטנה אחת מ"אישה רוחנית".

היא חשה חרדה כשהיא הבינה שרבים ממעשיהם של האחים והאחיות בכנסייה לא תואמים את רצונו של אלוהים, והיא התחילה לנזוף בהם: "אפילו אין לכם מצפון! מדוע אתם עושים למעשה דברים חסרי מצפון? מדוע אינכם מחפשים את האמת, אלא עושים במקום זאת כל מה שאתם רוצים? ...האמירה הזו שלי אליכם היא גם השנאה שלי כלפי עצמי. אני רואה שאלוהים בוער בקוצר רוח, ואני מרגישה שאש בוערת מתחתיי. אני באמת מוכנה לבצע לחלוטין את העבודה שאלוהים הפקיד בידי, ואני באמת רוצה שתעלו בזכות השירות שלי. העניין הוא שאין לי כוח רב כעת. אלוהים השקיע בנו כל כך הרבה זמן, ואמר דברים כה רבים, אך אנחנו עדיין כך. בלבי, אני תמיד מרגישה שאני חבה לאלוהים כל כך הרבה..." (היא בוכה ולא מסוגלת להמשיך לדבר.) ואז היא התחילה להתפלל: "הו אלוהים! אני מתחננת שתיתן לי את הכוח ושתרגש אותי אפילו יותר, ומי ייתן ורוחך תעבוד בי. אני מוכנה לשתף איתך פעולה. כל עוד תזכה בכבוד בסוף, אני מוכנה כעת לתת לך את כל כולי, אפילו אם פירוש הדבר שאקריב את חיי. אני מוכנה[א] כל עוד אנחנו יכולים להעניק דברי הלל אדירים. אחים ואחיות ישירו וירקדו באושר כדי להלל את שמך הקדוש, כדי לפאר אותך, לבטא אותך ולהיות בטוחים בעבודתך, וכן כדי להיות מוכנים להתחשב בעול שלך..." היא התפללה כך בכנות, ורוח הקודש באמת נתנה לה עול. במהלך הזמן הזה, היא נשאה עול כבד, והעבירה את כל ימיה בקריאה, כתיבה והאזנה. היה הייתה עסוקה ככל שהייתה יכולה להיות. מצבה הרוחני היה מצוין ובלבה, היא הייתה תמיד מלאת אנרגיה ונשאה עול. מעת לעת, היא הייתה חלשה, ונתקלה בחומה, אך במהירה היא השיבה לעצמה את מצבה הרגיל. לאחר תקופת זמן כזו, התקדמותה הייתה מהירה, היא הייתה מסוגלת לזכות בהבנה מסוימת של רבים מדברי האל, והיא גם למדה מזמורים במהירות – באופן כללי, מצבה הרוחני היה מצוין. כשהיא ראתה שדברים רבים בכנסייה לא תאמו את רצונו של אלוהים, היא חשה בחרדה, והיא הוכיחה את האחים והאחיות: "האם זו מסירות לחובתכם? מדוע אתם אפילו לא יכולים לשלם מחיר כל כך קטן? אם אתם לא רוצים לעשות זאת, אני אעשה זאת..."

כשהיא נשאה עול, ככל שרוח הקודש עבדה יותר, כך היא הרגישה יותר חזקה באמונתה. מדי פעם, היה נתקלה בקשיים והפכה לשלילית, אך היא הייתה מסוגלת להתגבר על כך. כלומר כשהיא חוותה את עבודתה של רוח הקודש, אפילו כשמצבה היה נפלא, היא לא הייתה יכולה להימנע מקשיים מסוימים או ממעט חולשה. אלה דברים בלתי נמנעים, אך מהר מאוד, היא הייתה מסוגלת לשוב לעצמה מהמצבים האלה. כשהיא חוותה חולשה, ברגע שהיא התפללה, היא הרגישה ששיעור קומתה באמת אינו מספיק, אך היא הייתה מוכנה לשתף פעולה עם אלוהים. בלי קשר למעשיו של אלוהים, היא הייתה מוכנה לְרַצות את רצונו, והיא הייתה מכונה להישמע לכל הסדריו של אלוהים. היו אנשים מסוימים שהחזיקו בדעות מסוימות ובדעות קדומות לגביה. היא הייתה מסוגלת להניח את עצמה בצד ולנקוט יוזמה ולשתף איתם. כאלה הם המצבים של בני האדם במהלך עבודתה הרגילה של רוח הקודש. לאחר תקופת זמן מסוימת, עבודתו של אלוהים התחילה להשתנות, ובני האדם נכנסו כולם לשלב אחר בעבודה, שבו היו לאלוהים דרישות שונות מהם. לכן, היו דברים חדשים שהעלו את הדרישות מבני האדם: "...יש לי רק שנאה כלפיכם, ולעולם לא ברכות. מעולם לא חשבתי לברך אתכם, ומעולם לא חשבתי להשלים אתכם, מפני שאתם מרדנים מדי. משום שאתם מושחתים ורמאים, ומשום שאיכותכם ירודה ומעמדכם נמוך, אתם לעולם לא לנגד עיני או בלבי. עבודתי נועדה רק לגנות אתכם. ידי לעולם לא רחקה מכם, וכך גם הייסורים שאני ממיט. המשכתי לשפוט אתכם ולקלל אתכם. מפני שאתם לא מבינים אותי, אתם תמיד גורמים לי לחרון אף. על אף שתמיד עבדתי בקרבכם, עליכם לדעת את גישתי כלפיכם. זוהי גישה של גועל בלבד – אין אף גישה או דעה אחרת. אני רק רוצה שתשמשו לי ניגוד לחוכמתי ולעוצמתי הרבה. אתם אך ורק הניגודים שלי, מפני שהצדק שלי מתגלה במרדנותכם. אני מניח לכם לשמש לי ניגודים למען עבודתי – אני מניח לכם להיות נספחים לעבודתי..." ברגע שהיא ראתה את המילים[ב] "נספחים" ו"ניגודים", היא החלה לחשוב: "לפיכך, איך עליי להיות חסידת אל? מכיוון ששילמתי מחיר כזה, אני עדיין ניגוד. ניגוד הוא רק עושה שירות, הלא כן? בעבר, נאמר שלא נהיה עושי שירות, אלא נהיה אנשי האל, אך כיום אנחנו עדיין לא מסוגלים להסיר הכובע הזה, הלא כן? לעושי שירות אין חיים, הלא כן? בלי קשר לכמות הסבל שאעבור, אלוהים לא יהלל זאת! לאחר שאפסיק להיות ניגוד לעוצמתו האדירה של אלוהים, האם זה לא ייגמר?" ככל שהיא חשבה על כך, כך היא חשה יותר מיואשת. היא באה לכנסייה וראתה את מצבם של אחיה ואחיותיה, וחשה אפילו גרוע יותר: "אתם לא בסדר! אני לא בסדר! אני שלילית. אוך! מה אפשר לעשות? אלוהים עדיין לא רוצה אותנו. בכך שאנחנו עושים עבודה כזו, אין סיכוי שהוא לא יהפוך אותנו לשליליים. אני לא יודעת מה הבעיה שלי. אני אפילו לא רוצה להתפלל. כך או כך, אני לא בסדר עכשיו, ואני באמת לא יכולה לעורר את ההינע הפנימי שלי. התפללתי פעמים רבות, ואני עדיין לא מוכנה להמשיך הלאה. כך אני רואה זאת. אלוהים אומר שאנחנו ניגודים, אך 'ניגודים' הם רק עושי שירות, הלא כן? אלוהים אומר שאנחנו ניגודים, ולא בניו, ואנחנו גם לא בני עמו. אנחנו לא בניו, ועל אחת כמה וכמה שאנחנו לא בניו בכוריו. אנחנו לא שום דבר, אלא רק ניגודים. עם תואר כזה, איך ייתכן שתהיה לנו תוצאה טובה? לניגודים אין תקווה, משום שאין להם חיים. אילו היינו בניו, אנשיו, הייתה לנו תקווה בכך, ואלוהים היה יכול להשלים אותנו. האם ייתכן שיהיו לניגודים חייו של אלוהים בקרבם? האם אלוהים יכול לשים חיים בתוך בני האדם שמשרתים אותו? בני האדם שהוא אוהב הם אלה שיש להם חייו, ורק בני האדם שיש לכם חייו הם בניו, אנשיו. על אף שאני שלילית וחלשה, אני מקווה שכולכם לא שליליים. אני יודעת שנסיגה ושליליות כזו לא יכולות לְרַצות את רצונו של אלוהים, אך אני לא מכונה להיות ניגוד. אני מפחדת להיות ניגוד. בכל מקרה, יש לי רק אנרגיה מוגבלת, ואני לא יכולה להמשיך עכשיו. אני מקווה שכולכם לא תלמדו ממני, אלא שתוכלו לזכות ממני בנאורות כלשהי. אני חושבת שאני כמו אדם מת! אני אותיר לכם כמה מילים אחרונות לפני שאני אמות – אני מקווה שתוכלו לשמש ניגודים עד הסוף. אולי בסופו של דבר, אלוהים יהלל את הניגודים.".. כשהאחים והאחריות ראו זאת, הם תהו:[ג] "איך ייתכן שהיא כל כך שלילית? היא הייתה בסדר בימים האחרונים, הלא כן? מדוע היא קרה כל כך פתאום? מדוע היא לא מתנהגת כרגיל?" היא אמרה: "אל תאמרו שאני לא מתנהגת כרגיל. למעשה, הכל ברור לי בלבי. אני יודעת שלא ריציתי את רצונו של אלוהים – האם זה לא רק משום שאני לא מוכנה לשמש לו כניגוד? לא עשיתי שום דבר אחר חמור מדי. אולי יום אחד, אלוהים ישנה את התואר[ד] 'ניגודים' לברואיו שמשמשים אותו בדרכים חשובות. האם אין בכך תקווה מסוימת? אני מקווה שלא תהיו שליליים או מיואשים, שתהיו מסוגלים להמשיך להיות חסידי אל ושתהיו ניגודים טובים יותר. כך או כך, אני לא יכולה להמשיך." בני אדם אחרים שמעו זאת, ואמרו:[ה] "על אף שאת לא בסדר, אנחנו נמשיך להיות חסידי אל, ולא נוגבל משום שאת שלילית."

לאחר שהיא עברה זאת במשך תקופת זמן מסוימת, היא עדיין הייתה שלילית לגבי השימוש כניגוד, ולכן אמרתי לה: "את לא מבינה את עבודתי. את לא מבינה את האמת והמהות הפנימיות שלי או את התוצאה המיועדת של דבריי. את לא יודעת את מטרת עובדתי, או את החוכמה הטמונה בה. את לא תופסת את רצוני. את רק יודעת לסגת משום שאת ניגוד – רצונך במעמד חזק מדי! את מטומטמת! אמרתי לך דברים כה רבים בעבר, ומעולם לא אמרתי שאשלים אותך. האם שכחת? לפני שדובר על ניגודים, האם לא דובר על הבאה לידי שלמות?" "רק רגע, אני אחשוב על זה! לפני שדובר על ניגודים, אכן אמרת שכך הדבר!" "כשדיברתי על הבאה לידי שלמות, אמרתי שרק אחרי שבני האדם ייכבשו, הם יהפכו למושלמים, הלא כן?" "כן!" "דבריי היו כנים, הלא כן? הם נאמרו בתום לב, הלא כן?" "כן! אתה אל שמעולם לא אמר דבר בדרכי רמייה, ואיש לא יכול להכחיש זאת. אך הדרכים שאתה מדבר בהן הן רבות מדי." "דרכי הדיבור שלי משתנות לפי שלבי עבודתי, הלא כן? מה שאני אומר ועושה מותאם לצרכים שלך, הלא כן?" "אתה עובד לפי הצרכים של בני האדם, ואתה מספק את מה שהם צריכים. זה נכון!" "אם כך, האם הדברים שביטאתי בפנייך לא הועילו לך? האם הייסורים שהמטתי לא היו למענך?" "אתה עדיין אומר שהם היו למעני! אני עומדת להתייסר בייסורים שלך עד המוות, ואני לא רוצה לחיות עוד. היום אתה אומר דבר אחד, ומחר תאמר דבר אחר. אני יודעת שאם תהפוך אותי למושלמת, זה יהיה למעני, אבל לא הפכת אותי למושלמת – אתה הופך אותי לניגוד ואתה עדיין ממיט עליי ייסורים. אתה שונא אותי, הלא כן? איש לא מעז להאמין לדבריך, ורק עכשיו הבנתי שהם נועדו רק להרגיע את לבך השונא ולא כדי להושיע אותי. הסתרת זאת ממני בעבר. אמרת שתהפוך אותי למושלמת ושהייסורים נועדו להפיכתי למושלמת. לכן תמיד נשמעתי לייסורים שלך. מעולם לא תיארתי לעצמי שהיום יהיה לי התואר 'ניגוד'. אלוהים, האם לא מוטב שתיתן לי תפקיד אחר? האם אתה חייב לשים על ראשי את כובע הניגוד? הייתי שמחה להיות שומרת הסף בשמיים. אני מתרוצצת אנה ואנה. כעת ידיי ריקות, ואין לי פרוטה. אולם אתה עדיין אומר לי שעליי לשמש 'ניגוד' לך. איך אני יכולה אפילו להראות את פניי?" "עשיתי עבודת ייסורים כה רבה בעבר, ואת עדיין לא מבינה? את לא מבינה את עצמך? ייסורים הם משפט המילים, הלא כן? התואר 'ניגוד' הוא גם משפט המילים, הלא כן?" "לפי הניסוח הזה, הניגודים שאתה מדבר עליהם הם גם שיטה? התואר הזה נועד לשפוט אותי? אם כך הדבר, אני אהיה חסידה שלך." "אם כן, איך תהיי חסידה שלי?" "להיות חסידה שלך – עדיין לא תכננתי איך להיות חסידה שלך! אני רוצה שתאמר מילה שהיא לא שיטה. האם אני ניגוד או לא? האם ניגודים יכולים גם להפוך למושלמים? האם השם 'ניגוד' יכול להשתנות? האם אוכל לשאת עדות מהדהדת בהיותי ניגוד, ואז להפוך לאדם שהופך למושלם, שהוא מופת לאהבה לאלוהים, וידיד קרוב של אלוהים? האם תוכל להשלים אותי? אמור לי את האמת!" "האם את לא יודעת שדברים תמיד מתפתחים ותמיד משתנים? כל עוד את מוכנה כיום להישמע לי ולהיות ניגוד, את תהיי מסוגלת להשתנות. השאלה אם את ניגוד לא נוגעת כלל לגורלך – השאלה החשובה היא אם טבע חייך יכול להשתנות." "אמור לי! האם אתה יכול להפוך אותי למושלמת או לא?" "כל עוד תהיי חסידת אל ותישמעי לי את הסוף, אני מבטיח שאני אוכל להפוך אותך למושלמת." "ואיזה סבל אצטרך לחוות?" "מצוקה וכן המשפט והייסורים של מילים, ובפרט ייסורי המילים – אותם ייסורים שחווה ניגוד!" "גם אותם ייסורים שחווה ניגוד? אבל אם תוכל להפוך אותי למושלמת בכך שאחווה מצוקות, ואם יש תקווה, זה בסדר. אפילו אם יש תקווה מעטה, זה עדיף על להיות ניגוד. התואר 'ניגוד' נשמע כל כך איום. אני לא מוכנה להיות ניגוד!" "מה הבעיה בניגוד? ניגודים הם גם די טובים, הלא כן? האם ניגודים לא ראויים ליהנות מברכות? אם אני אומר שניגודים יכולים ליהנות מברכות, את תהיי מסוגלת ליהנות מברכות. התואר של בני האדם משתנה משום עבודתי, הלא כן? רק התואר מטריד אותך כל כך? ראוי מאוד להיות ניגוד כזה. האם את מוכנה להיות חסידת אל או לא?" "האם תוכל להשלים אותי או לא? האם אתה יכול להתיר לי ליהנות מהברכות שלך?" "האם את מוכנה להיות חסידת אל עד הסוף או לא? האם את מוכנה להעלות את עצמך כקורבן מנחה?" "תן לי לחשוב על זה. ניגוד גם יכול ליהנות מהברכות שלך, ואתה יכול להשלים אותו. לאחר שתשלים אותי, אהיה ידידה קרובה שלך, אבין את כל רצונך, ויהיה לי מה שיש לך. אני אהיה מסוגלת ליהנות ממה שאתה נהנה ממנו, ואדע מה שאתה יודע ....לאחר שאחווה מצוקה ואהפוך למושלמת, אני אוכל ליהנות מברכות. אם כן, מאילו ברכות אהנה, בעצם?" "אל תדאגי מהשאלה מאילו ברכות תיהני. אפילו אילו אמרתי לך, לא היית מסוגלת להעלות אותן על דעתך. אחרי שתהיי ניגוד טוב, תיכבשי ותהיי ניגוד מוצלח. זה האות והמופת של כיבוש, אך כמובן, זה יתאפשר רק לאחר שתיכבשי." "מה הוא האות והמופת?" "זה אות ומופת לכל הגויים, כלומר אלה שלא נכבשו." "כמה בני אדם?" "הרבה בני אדם. לא מדובר רק בארבעת אלפים או חמשת אלפים מכם – בני האדם מהעולם כולו שמקבלים את השם הזה חייבים להיכבש." "אז לא מדובר רק בחמש או עשר ערים!" "אל תדאגי מזה כעת – אל תדאגי יותר מדי. פשוט התמקדי באופן שעלייך להיווכח כעת! אני מבטיח שאוכל להשלים אותך." "באיזו רמה? ומאילו ברכות אוכל ליהנות?" "מה מדאיג אותך? אני מבטיח שאוכל להשלים אותי. האם שכחת שאני מהימן?" "אתה אכן מהימן, אך חלק משיטות הדיבור שלך תמיד משתנות. היום אתה אומר שאתה מבטיח שתוכל להשלים אותי, אבל מחר אולי תאמר שאתה לא בטוח. ולבני אדם מסוימים, אתה אומר, 'אני מבטיח שאני לא יכול להשלים בני אדם כמוכם.' אני לא יודעת מה פשר דברייך. אני פשוט לא מעזה להאמין לכך." "אם כן, האם תוכלי להעלות את עצמך כקורבן מנחה או לא?" "להעלות את מה כקרובן מנחה?" "את עתידך ותקוותייך." "אוך! אני אשמח להיפטר מהם! העניין המרכזי הוא התואר 'ניגוד' – אני ממש לא רוצה אותו. אם תסיר את התואר 'ניגוד' עבורי, אהיה פתוחה לכל דבר, ואהיה מסוגלת לעשות הכל. אלה רק זוטות, הלא כן? תוכל להסיר את ההגדרה הזאת?" "זה לא פשוט מדי? אם אני יכול לתת לך את התואר הזה, אני יכול גם לקחת אותו. אולם עכשיו לא הזמן לכך – עלייך להשלים את החוויה של שלב העבודה הזה, ורק אז תוכלי לזכות בתואר חדש. ככל שמישהו הוא יותר כמוך, כך הוא צריך יותר להיות ניגוד. ככל שתפחדי יותר להיות ניגוד, כך אתייג אותך יותר כניגוד. עליי להטיל משמעת קשה בבני אדם כמוך ולטפל בהם. ככל שמישהו מרדן יותר, כך הוא יהיה יותר עושה שירות, ובסוף, הוא לא יזכה בדבר." "אם חיפוש כזה, מדוע אני לא יכולה להתנער מהכותרת 'ניגוד'? אנחנו חסידים שלך מזה שנים רבות, וסבלנו לא מעט. עשינו דברים כאלה ואחרים למענך, ויצאנו ברוח ובגשם. כולנו בשלהי צעירותנו. לא התחתנו או הקמנו משפחה, ואלה מביננו שכן עשו זאת, עדיין יצאו. למדתי עד בית הספר התיכון. ברגע ששמעתי שבאת, ויתרתי על ההזדמנות שלי ללכת לאוניברסיטה. ואתה אומר שאנחנו ניגודים – חווינו אובדן רב! אנחנו עושים את כל הדברים האלה, אבל מתברר שאנחנו כולנו ניגודים שלך. מה זה גורם לחבריי לשעבר לספסל הלימודים ולעמיתים שלי לחשוב עליי? כשהם רואים אותי ושואלים על המעמד והרמה שלי, איך ייתכן שלא אתבייש לספר להם? בהתחלה, שילמתי כל מחיר, משום אמונתי בך, ובני אדם לעגו לי כאילו אני מטומטמת. אבל אני בכל זאת הייתי חסידת אל, וייחלתי לבוא היום שלי, כדי להראות לכל בני האדם שלא מאמינים. אבל במקום זאת, אתה אומר לי היום שאני ניגוד. אם היית נותן לי את התארים הנמוכים ביותר, ואם היית מאפשר לי להימנות עםאנשי המלכות, זה היה בסדר! אפילו אם לא יכולתי להיות תלמידה שלך או אשת סוד שלך, הייתי עדיין שמחה להיות חסידה שלך! אנחנו חסידים שלך מזה שנים רבות. ויתרנו על המשפחות שלנו. והיה כל כך קשה להמשיך לחפש עד היום, אבל יש לנו רק התואר 'ניגוד'! נטשתי הכל למענך. ויתרתי על כל העושר הארצי. בעבר, מישהו הציג לי בן זוג פוטנציאלי. הוא היה יפה מאוד ואופנתי. הוא היה בנו של אדם בכיר מאוד. הייתי מעוניינת בו באותו זמן. אבל ברגע ששמעתי שאלוהים הופיע ושהוא מבצע את עבודתו, שאתה תוביל אותנו אל המלכות ותהפוך אותנו למושלמים, ושדרשת מאיתנו להיות נחושים ולעזוב מאחור את הכל במהירות, הבנתי שאני לא נחושה בכלל. לכן אזרתי עוז וסירבתי להצעה. לאחר מכן, הוא שלח מתנות למשפחה שלי כמה פעמים, אבל אפילו לא הסתכלתי עליהן. באותו זמן, האם אפשר לומר שהייתי עצובה? משהו כל כך טוב נגמר. איך ייתכן שלא הייתי עצובה? הייתי עצובה לגבי זה במשך כמה ימים, עד כדי כך שלא יכולתי לישון בלילות, אבל בסופו של דבר, הרפיתי מזה. בכל פעם שהתפללתי, רוח הקודש ריגשה אותי, ואמרה, 'האם את מוכנה להקריב הכל למעני? האם את מוכנה להקדיש את עצמך למעני?' בכל פעם שחשבתי על הדברים האלה שאמרת, בכיתי. התרגשתי ובכיתי בעצב פעמים רבות מספור. אחרי שנה, שמעתי שהוא התחתן. כמובן, הייתי אומללה, אבל עדיין הרפיתי מזה למענך. מעבר לכך, המזון והלבוש שלי לא שווים דבר – ויתרתי על הנישואין האלה, ויתרתי על כל זה, אז אתה לא צריך לתת לי תפקיד של ניגוד! ויתרתי על נישואין כדי להעלות את עצמי כקורבן מנחה אליך – האירוע החשוב ביותר בחיי! כל חייו של האדם אינם אלא חיפוש אחר בן זוג טוב והקמת משפחה מאושרת. ויתרתי על הדבר הטוב ביותר, ועכשיו ידיי ריקות ואני לגמרי לבד. לאן אתה רוצה שאלך? סבלתי מאז שהתחלתי להיות חסידה שלך. לא היו לי חיים טובים. ויתרתי על המשפחה שלי ועל הקריירה שלי, וכן על הנאות הבשר, אבל עדיין לא די בכל המחיר שכולנו שילמנו עדיין כדי שניהנה מהברכות שלך? אז עכשיו עלה העניין הזה של 'ניגוד'. אלוהים, באמת עברת כל גבול! הבט בנו – אין לנו דבר להסתמך עליו בעולם הזה. חלקינו ויתרו על הילדים שלהם, חלקינו ויתרנו על העבודה שלנו, על בני הזוג שלנו,[ו] וכן הלאה. ויתרנו על כל הנאות הבשר. איזו עוד תקווה יש לנו? איך אנחנו יכולים להמשיך לשרוד בעולם? המחירים האלה ששילמנו לא שווים אף גרוש? האם אתה לא רואה זאת בכלל? מעמדנו כל כף נמוך והאיכות שלנו לקויה – אנחנו מכירים בכך, אבל מתי לא שמענו למה שאתה רוצה שנעשה? עכשיו אתה נוטש אותנו ללא רחמים, עם ה'פיצוי' של להיות ניגודים ותו לא? המחיר ששילמנו העניק לנו רק את התואר[ז] 'ניגוד'? בסופו של דבר, אם בני האדם ישאלו אותנו מה השגנו מהאמונה באלוהים, האם אוכל להציב בפניהם את המילה[ח] 'ניגוד'? איך אני יכולה לפתוח את פי ולומר שאני ניגוד? אני לא יכולה להסביר להורים שלי, ואני לא יכולה להסביר לבן הזוג הפוטנציאלי שלי לשעבר. שילמתי מחיר כה יקר, ומה אני מקבלת בתמורה הוא להיות ניגוד! אוי! אני מרגישה כל כך נורא!" (היא מכה את ירכיה ומתחילה לבכות.) "אילו הייתי אומר כעת שלא אתן לך את התואר 'ניגוד' אלא אהפוך אותך לאחת מאנשיי ואשלח אותך להפיץ את הבשורה, ואם הייתי נותן לך מעמד ושולח אותך לעבוד, האם היית מסוגלת לעשות זאת? מה השגת באמת משלב אחר שלב בעבודה הזו? ואפילו סיפרת עכשיו את הסיפור שלך – אין לך בושה! את אומרת ששילמת מחיר, אבל לא קיבלת דבר. האם ייתכן שלא אמרתי לך מה התנאים שלי לזכייה באדם? למען מי נועדה העבודה שלי? האם את יודעת? את מחייה תלונות ישנות! האם את אפילו נחשבת בת אנוש כעת? האם שום חלק מהסבל לא היה יוזמה שלך? והסבל שלך נועד כדי לזכות בברכות, הלא כן? האם עמדת בדרישות שלי? כל מה שאת רוצה הוא לזכות בברכות. אין לך בושה! מתי היו הדרישות שהצבתי לך דרישות חובה? אם את מוכנה להיות חסידה שלי, עלייך להישמע לי בכל הדברים. אל תדברי על תנאים. אחרי הכל, אמרתי לך לפני כן שהנתיב הזה הוא נתיב הסבל. הוא מלא באפשרויות קודרות, עם מעט מאוד מזל טוב. האם שכחת? אמרתי זאת פעמים רבות בעבר. אם את מוכנה לסבול, היי חסידה שלי, ואם את לא מוכנה לסבול, הפסיקי להיות חסידה שלי. אני לא מכריח אותך – את רשאית להישאר ואת רשאית ללכת! אולם כך נעשית העבודה שלי, ואני לא יכול לעכב את כל עבודתי משום המרדנות האישית שלך. את אולי לא מוכנה להישמע לי, אבל יש בני אדם אחרים שכן מוכנים לעשות זאת. אתם כולכם בני אדם נואשים! אתם לא מפחדים מדבר! אתם דנים איתי בתנאים שלכם – האם אתם רוצים להמשיך לחיות או לא? אתם מתכננים תוכניות משלכם ונאבקים להשיג פרסום ותועלת משל עצמכם. עבודתי נועדה כולה למענכם, הלא כן? האם אתם עיוורים? לפני שהתגלמתי כבשר ודם, לא יכולתם לראות אותי, והמילים האלה היו נסלחות, אך כעת אני בשר ודם, ואני עובד בקרבכם, אך אתם עדיין לא רואים אותי? מה אתם לא מבינים? אתם אומרים שחוויתם אובדן. לכן התגלמתי כבשר ודם כדי להושיע אתכם, את בני האדם הנואשים, ועשיתי עבודה כה רבה, ועד היום, אתם עדיין מתלוננים – האם אפשר לומר שאני סבלתי? מה שעשיתי היה למענכם, הלא כן? יש לי תואר לבני האדם לפי שיעור קומתם הנוכחי. אם אני קורא לכם 'ניגוד', אתם ניגוד תכף ומיד. אם אני קורא לכם 'אנשי האל', אתם אשי האל תכף ומיד. אתם כל מה שאני קורא לכם. המצב הוא כמו שאני מתאר אותו, הלא כן? והמילה האחת הזו שלי כל כך מרתיחה אותך? הו, סלחי לי! אם לא תישמעי לי כעת, את תקוללי בסוף – האם תהיי מאושרת אז? את לא שמה לב לדרך החיים, אלא רק מתמקדת במעמד שלך ובתואר שלך. מה טיב חייך? אני לא מכחיש ששילמת מחיר יקר, אך הביטי בשיעור קומתך ובנוהג שלל. את עדיין מדברת על התנאים שלך. האם זה שיעור הקומה שהשגת בזכות הנחישות שלך? האם עדיין יש לך יושרה כלשהי? האם יש לך מצפון? האם אני הוא זה שעשה משהו לא מסדר? האם הדרישות שהצבתי לך היו שגויות? מה קרה? אני רוצה שתשמשי כניגוד במשך כמה ימים, ואת לא מוכנה לעשות זאת. איזו מין נחישות היא זו? אתם כולכם חסרי כוח רצון, ואתם פחדנים! הענשת בני אדם כמוכם כעת היא דבר שגרתי!" ברגע שאמרתי זאת, היא לא אמרה דבר.


מתוך:

כנסיית האל הכול יכול

האזנה למזמורים:

שיר תודה לאלוהים 'אני נכונה להתמסר לעבודת האל' | תודה לאלוהים על שהושיע אותי (שיר קוריאני)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון